אמהות שלא הניקו, למה? ** פוסט ללא שפיטה **

הייתי כאובה נורא מהתפרים ברמה שלא הייתי מסוגלת לשבת או לשכב על הגב, והייתי נורא תשושה מזה, שאבתי בשבועיים הראשונים וזהו😬

הנקתי למשך שלושה חודשים בלבד היה לי מצפון שאני עוצרת אבל טסתי לחול ופחדתי שזה ייחסר לו בקטע הריגשי . אז חודש לפני הורדתי בהדרגה

הנקתי שבוע אחרי קיסרי חירום זה הספיק לי לכל החיים לא יודעת כמה התינוק אוכל הוא לא רגוע הוא רוצה כל חצי שעה שעה לאכול את לא יכולה לנוח לרגע את רק חושבת הוא אכל הוא לא אכל שהוא ישן את שואבת כי כבר יש גודש ואת שמה לו פטמת סיליקון כי הפטמות שלך כואבות ברמות והוא צורח ואת צורחת ובוכה, פשוט איכס אחד גדול מה עשיתי לעצמי שבוע שלם עם התינוק שלי התבזבז על שטויות במיץ עגבניות כמעט נכנסתי לדיכאון מזה מזלי שהייתה לי מערכת תמיכה סביבי והיועצות הנקה הסתומותתתתת בבית חולים אומרות לי לא לשים מוצץ שמניקים לפחות בחודש הראשון והילד צורח ואין לך איך להרגיע אותו , אמאל'ה אין אין סיוט כזה כל הכבוד למי שמצליחה באמת

לא רציתי פשוט

הייתי אחרי ניתוח קיסרי ומאוד כאב לי, רציתי קודם להחלים כמה ימים כי לא הייתי מסוגלת. בימים האלה הוצאתי קצת חלב בכיור ובמקלחת, כמה שיכלתי בשביל שלא יכאב לי. וכשרציתי להניק החלב כבר התייבש. האמת שאני שמחה כי לא הייתי מסוגלת לזה מבחינת התלות

הייתה לי לידה מאוד קשה לא הצלחתי לשבת במשך 3 שבועות בקושי הלכתי בהתחלה אפילו. ניסיתי לשאוב למשך תקופה אבל החלב לא השביע אותה והרגשתי שזה כמו מים לא עושה לה כלום.. השילוב של הכל גרם לי לוותר

לא הנקתי לא מתחברת לזה בכלל. רק בקבוקים באהבה רבה ואני שלמה עם זה! גם פחות מתסכל כי תמיד יכולים לעזור לך ואת יודעת בדיוק כמה הילד אכל. אל תרגישי לא בסדר עם זה. מה שאת מרגישה!!! (;

אפילו את השלוק ה1 אחרי שהם יוצאים קשה לי. זה כואב ולא נוח...חחחח