היי סטודנטיות. אני בהריון שני (ראשון לא צלח) ואני מסיימת שנה ראשונה בפסיכולוגיה. לא חשבתי שאכנס להריון בתקופה הזו של המבחנים, ומאז אני פשוט בדיכאון. המבחנים שלי כ״כ קריטיים ואני לא מתפקדת. עכשיו זה כבר מאוחר מדי כי נשארו לי עוד שניים, ומאז שגיליתי הפחתתי את הויואנס לאולי פעמיים בשבוע אבל אני פשוט לא מתפקדת בלי. אני כל הזמן עייפה כלכך ולא מצליחה ללמוד. אני מרגישה נורא עם עצמי שאני לוקחת ויואנס בעיקר כשאני יודעת מה ההשלכות של זה, אבל אני פשוט לא עומדת בזה. אני בהיסטריה שבמידה וההריון יהיה תקין התינוק אח״כ לאחר הלידה נגלה שפיתח מחלה כלשהי שלא ניתן לראות קודם. (למשל,אוטיזם..) אני לא יודעת אם זה יותר פריקה או לשאול מה עשיתן, ואיך שורדים??? אצטרך לעבור עןד תקופת מבחנים כזאת שנה הבאה. אהיה בחודש שביעי-לכיוון שמיני יותר..

היייי אני סטודנטית להסבה לסיעוד שנה אחרונה הריון שני חודש שמיני גם בתקופת התנסויות ומבחנים ומנסה לסתדר

היי אהובה, סוף שנה ראשונה לפסיכולוגיה גם. תנשמי, ותסדרי לעצמך את סדרי העדיפויות בראש, את רוצה להצליח בשניהם וזה בסדר, את תצליחי. אבל בכל הנוגע לעדיפות, העובר שלך קודם. על אחת כמה וכמה שבפעם הקודמת איבדת אחד. (מרשה לעצמי לומר זאת כך כדי להכניס לפרופורציות, גם אני עברתי את זה) אז תפסיקי לקחת דברים שעלולים להזיק לו. אף אחד אחר לא ידאג לו. זאת האחריות שלך. גם אני עברתי תקופת מבחנים בשליש ראשון וזה קשה ברמות אחרות אבל תתעודדי שזה עובר, והגוף נהיה יותר חיוני ותורידי הילוך במקומות שאת יכולה....בעבודה...אחרי הצהריים...אני לא יודעת באיזה מתכונת את לומדת...תחשבי שחלקנו עוברות את זה עם ילדים נוספים בבית. בחרת להיות אמא, ברוך השם שהצלחת! אבל זה לא הולך ונהיה קל, עם או בלי לימודים. שיהיה המון המון בהצלחה!! את לגמרי מסוגלת!! 🤍

אני גם סטודנטית וזה באמת סיוט חח ואף אחד חוץ ממי שעוברת את זה לא מבין אבל - זה באמת עניין של סדר עדיפויות בחיים. צריך לפעמים לבחור כי אי אפשר הכל. אני התחתנתי בהריון הראשון בתקופת מבחנים אז אמרתי לעצמי אוקיי חתונה והריון זה קורה עכשיו והמבחנים יחכו. אז הקפאתי את הלימודים.. הסטרס לא טוב להריון. ואולי אם תפני למקום שאת לומדת בו יתחשבו בך איכשהו ויאפשרו לך להיבחן במועד אחר. בגדול, את אותה בחירה שאת עושה עכשיו את תמשיכי לעשות גם יותר מאוחר כי הילד שלך הוא בחשיבות העליונה ומגיע לו את הטוב ביותר. אם את מאוד רוצה ללמוד את תמצאי את הדרך לשלב את זה בחיים שלך מאוחר יותר. אל תנסי לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. יש לך הזדמנות לחשוב מה חשוב לך ולפעול לפי זה וזאת מתנה גדולה להתמסר להריון ולמתנות שהוא מביא

היי אנונימית, מה עשית בסוף? אני באותו מצב, אני מבינה שזה לא רק העייפות אלא גם הבעיות קשב שכנראה יש לך אם את לוקחת וויוואנס, ולצערי מי שאין לה הפרעה כזאת לא יכולה להבין שהמוח פשוט לא מסוגל. המכון הטרטולוגי אישר לי גם לקחת אבל להפחית, לא מוכח שזה גורם לנזק, אז למה את מתכוונת בכך שאת יודעת מה ההשלכות? אני בשליש ראשון ותכף הלימודים יתחילו ואני מתה מפחד...לא יודעת אם אקח או לא, כי עדיין מפחדת מזה למרות שהמכון מאשר😪😪😪