יש כאן מישהי שהתחרטה על זה שהיא הפכה לאמא? יש כאן כאלו שלא מתחברות לתפקיד האמא והיו מעדיפות להחזיר את הגלגל אחורה? מישהי מרגישה שהקריבה יותר מידי בשביל להיות אמא ובפועל התחרטה? תודה

לא. כי בדרך כלל אישה מגיעה למצב שהיא רוצה את זה אחרי שכבר מיצתה את "חיי הרווקות" אני אישית מאד נהנת ולא רוצה לחזור לאחור. כמובן שיש דברים מסויימים שבאלי לעשות כמו בעבר שהייתי יכולה לקחת תאוטו ולצאת וזהו. אבל זה ריגעי ולומדים לעשות סדר יום ותוכניות מראש

אני בהריון שישי והתבאסתי שלא באו לי תאומים... גם אותי מעניין אם באמת יש אמהות שבאמת באמת מתחרטות.. בלי שום שפיטה או ביקורת, באמת מעניין. כי לדעתי גם אם הן חושבות שהן מתחרטות והן תקופה אפילו בצער עמוק שלא נדע, לדעתי החרטה זמנית.. תמיד.. מעניין אם לא

למה את שואלת

ברור שזה קיים, גם קראתי כתבות על הנושא. אני פחות מתחברת להרגשה שלך אבל תיכנסי לגוגל ותחפשי מידע בנושא. ודבר נוסף, אם את אחרי לידה תבדקי שאת לא בדיכאון כי לפעמים זה סימן לכך

בכנות? יש לי תינוק בן שלושה חודשים וכנראה אם הייתי יודעת כמה ההריון והתקופה של הניובורן יקחו ממני הייתי דוחה את זה בעוד כמה שנים.

יצא לי לפגוש נשים שהתחרטו לגמרי דרך אגב

אנונימית אני מניחה גם שיש לך תינוק והוא קטן אז זה הרגשה מוכרת להרבה. אבל חכי שהוא יגדל ההרגשה תשתנה אני בטוחה

לבבית זאת לא ההרגשה שלי. אני עוד לא אמא אבל עברתי הרבה אובדנים בדרך להיות אמא. אני חושבת על זה שמה יהיה אם אני אתחרט לשארית חיי במיוחד אחרי שהקרבתי ככ הרבה. למה לדעתך החרטה תמיד זמנית?

למה שתתחרטי? תעשי מה שבאלך אז ותהני. גם אחרי זה תוכלי לעשות הרבה דברים והכל אפילו כזמנים מסויימים

את מקדימה את המאוחר בגלל ניסיון חייך, יכול להיות שבסוף תגלי שתפקיד חייך זה להיות אמא. יש לך חששות נורמלית וזה בסדר תתני להן מקום אל תכבי אותן. שילד מגיח כל עולמך משתנה והכל מתגמד ואם לא, זה גם בסדר ואז תבדקי באמת איך את יכולה לעזור לעצמך לקבל את השינוי אבל כרגע תתמקדי בהריון שיעבור בשלום וביידים מלאות 🙌🏽 מאמינה שיהיה בסדר. חיבוק 🫶🏽

החרטה תמיד זמנית וזה באמת משהו שמבינים רק אחרי שיש ילד... ואז את מבינה שזה כמו בקריירה תובענית או זוגיות אינטנסיבית יש רגעים שבא לך להתפוצץ, ושאומרת הלוואי בכלל לא הייתי נולדת עזבי את החרטה שילדת... והכל לדקה, לשעה, ליום, חודש שלא נדע שנה או יותר... אבל מה שלא יהיה הכל תקופות בחיים חוץ מהחיים עצמם.. הם ניצחיים....... וכמוהם האהבה שלך והמסירות לתינוק שלך