מרגישה חסרת סבלנות כלפי התינוק שלי. בן חמישה חודשים. והייתי באופוריה ממנו כל החודשים האלה. אין לי עזרה כי הוא קצת הרבה בכיין ולא מקבל אף אחד, ישן רק על ידיים, רפלוקסי ובכללי בכיין. לאחרונה גם ההרדמות בערב קשותתתת ולוקחות זמן. מתחילה את היום בחמש וחצי ומביימת אותו בשמונה וחצי תשע. קשה לי!! בעלי לא ככ עוזר לי כי לא יודע איך והוא לא בבית מהבוקר עד הערב בעבודה, הורים לא עוזרים, לבד בבית משתגעת. עד עכשיו היה לי כיף אבל עכשיו כבר עלה לי!!!! אני מרגישה חסרת סבלנות לבכי שלו, למשחקים איתו וכו. ומרגישה ממש רע עם זה!!!! אוף!!!!!!!!!!!!

וואיי חייםם את וונדרוומןןן את לבד עושה הכלללל קודם כל יש תקופות שיש לנו יותר כוח אלייהם ויש שפחות אנחנו גם בני אדם תנסי לבקש עזרה .. צאי לשעה שעתיים פעם בשבוע לפחות להתאוורר ולהתגעגע אליו ואני יכולה לנחם אותך שאת מתקרבת לתקופה קצת יותר פשוטה תמיד קשה ומתיש אבל כשהם מתחילים לשבת ולהיות קצת יותר עצמאיים הם גם יותר רגועים ואפשר לעשות איתם יותר פעילויות אל תשפטי את עצמך לרעה.. להיפך תעריכי את מה שאת כן עושה ואיפה שאפשר תבקשי עזרה וגם לגבי הבעל.. עוד מעט הבייבי יתחבר יותר לאבא ולכל שאר הסביבה מלבד אלייך 😘😘😘😘😜😜

חיבוק ענקי!!! תנסי מנשא זה הציל לי את החיים הוא כנראה בקפיצת גדילה זה תכף יעבור ויהיה לך יותר קל מבטיחה מנסיון