מה קורה עם זה שכולן מקבלות עזרה מאמא שלהן ןרק שלי תמיד מביאה תירוצים?! כשאני שואלת אותה האם תוכל לשמןר על הילד בן שנה היא עונה-"אני אראה אם אוכל, אבדוק את זה אם כן אני אודיע לך", "לא יודעת, לא רוצה להבטיח כלום" וכו'. לא נעים לי כבר לבקש מחמותי בייביסיטר כי היא גם ככה גרה רחוק ואמא שלי מטר ממני. זה יולר המון ריסים ביני לבין בעלי כשאני מבקשת מאמא שלו והוא אומר אבל נה עם אמא שלך? תכלס הוא צודק אבל אני גם ככה בעצבים ןתסכול עליה

סורי שאני הדעה הלא פופולרית אבל היא ממש לא חייבת.. אנחנו מצפות לזה כי זה נראה לנו לגיטימי אבל בואי היא לא חייבת לך שום דבר ואם בא לך עזרה את יכולה לקחת בייביסיטר וגם בעלך צריך להבין כל הכבוד לאמא שלו שעוזרת וזה נהדר ונחמד מצידה אבל לא כל האמהות אותו דבר ולא כולן מחויבות לתפקיד של הסבתא או מעוניינות להתעסק כל הזמן עם נכדים

זה לא כולן.. זה רק נראה.. אמא שלי כן תעזור אם צריך אבל אני לא אבקש כי היא עובדת מ7 עד 16:00 ואז היא גמורה והולכת לנוח