תינוק בן 7 חודשים, נרדם רק במיטה איתי ועם בעלי- תוך כדי שהוא מחזיק לי את הפנים ודי צובט לי את האיברים בפנים (בעיקר את האף).. כל פעם שאני מעבירה למיטה שלו הוא קם אחרי שעה בבכי מטורף, מרגישה כל כך רע שאני גורמת לו להרגיש ככה אז אני ישר עוטפת אותו ומחבקת אותו כל הלילה. וזה כן בטיחותי כי יש לי שינה קלה ממש, אני בקושי ישנה והמיטה ענקית. יש מישהי שעברה משהו דומה והצליחה בסוף להעביר את הילד?? אגב הוא ביומיים האחרונים בוכה ממש אם הוא בידיים של מישהו אחר וממש קורא לי להרים אותו. כמו חרדת נטישה.

גם אצלי זה ככה בן ארבעה חודשיים קם אחרי שעה מהמיטה שלו מעבירה לשלנו ונרדם איתי ביחד לכמה שעות.. לא יודעת גם מה לעשות 😭😭

אל תתני לו לצבוט לך בפנים תרגילי אותו למשהו אחר תני לא לשחק בחיתול או בשמיכה או כל דבר טלא הפנים שלך לגבי המיטה .. הבן שלי בן 4 עדיין נכנס לי למיטה ודווקא בן השנה לא מבקש בכלל נקאה שזה עניין של אופי לי פחות מפריע בנתיים חח מאמינה שתיכך ישבר לי 😂

בגיל כזה מתפתחת מאוד חרדת זרים (במקרה שאת מתארת זה לא חרדת נטישה, שתגיע גם בקרוב) ולכן הוא בוכה בידיים של מישהו אחר. הוא מכיר אותך, הדמות המטפלת שלו ומרגיש ביטחון איתך. לגבי ההרדמה, זו בחירה הורית אל ואק שלך איך להרדים את התינוק שלך וכל עוד דרך ההרדמה מקובלת עלייך אין עם זה שום בעיה. במידה ואת מעוניינת להעביר אותו למיטה שלו, את צריכה לעשות החלטה ולהיות עקבית. בכל פעם שיש בכי וניסיונות חוזרים ואז הוא מגיע בסוף למיטה שלך, את משדרת לו מסר מאוד מבלבל ונוצר אצלו חוסר ביטחון ואמון בך. מוטב שתקחי אותו למיטה מההתחלה או שתהיי עקבית עד הסוף. כשהוא נרדם איתך ואז מתעורר במיטה שלן זה מבהיל אותו (דמייני מצב בו את נרדמת במקום אחד ומתעוררת במקום אחר).