בננות תגידו לי שאני לא לבד. עם בן השנה שלי בבית, עובדת מהבית חלקית (עצמאית) ומכניסה ממש מעט כסף. ממש עושה טובה שמכניסה משהו אבל אין ברירה אני עם הילד בבית (מרצון), בעלי עובד כפול כדי לפרנס ועלי נמצאות רוב המטלות בבית ושל הילד. אין לי בעיה עם החלוקה הזו. העניין הוא שבסוף כל יום אני עם הלשון בחוץ והופכת להיות כבר תשושה וחסרת סבלנות כלפי בני הבית ואין לי כוח לאף אחד ויוצא שאני נג'סית שמתלוננת המון. זה לא בכוונה פשוט משחררת קיטור ואני מרגישה שזה עושה אוירה שלילית כזו ומבאסת ובעלי סובל מזה. אני לבד או שיש מזדהות בקהל? אוהבת את השגרה שלי ומרגישה מסופקת אבל העייפות עצומה וזה קשוח.

זה באמת לא קל, אני מציעה למצוא לך זמן לעצמך לבד. לזמן לשקט לאגור כוחות זה מאוד עזור אפילו ללכת לשעה לשתות קפה עם חברה/הליכה רק להתרענן לנפש.

אולי הגיע הזמן להכניס אותו למסגרת. ככה תוכלי לנשום קצת ולהתגעגע אליו וגם להגדיל את ההכנסה שלך ובעיקר לנשום ולשנות אוירה.

אני גם עם הילד בבית הוא כבר עוד שנייה בן שלוש אני למדתי להתלונן ולקטר לשני חברות יש לנו קבוצה שם את פורקת את חייך ככה זה לא יוצא על אף אחד מבני הבית

איזה מקסימות אתן, תודה על הטיפים, אשתדל ליישם ❤️