אני ובעלי בתקופה מזעזעת בלשון המעטה לא זוכרת מתי הסתדרנו בכלל… בריב קשה מיום חמישי נאמרו דברים מאוד קשים מהצד שלי ומהצד שלו הוא החליט שנתגרש ואני מתוך אגו על כל מה שהוא אומר ועושה לי אמרתי לו שמבחינתי אין שום בעיה ואמר לי מחר נפתח תיק אמרתי לו בסדר. אני לא באמת רוצה את זנ למרות שאנחנו לא מתסתדרים כואב לי על הבית שלי ועל הילדים שלי אבל אני לא יכולה יותר לוותר ולשתוק לו הוא גם אחד כזה שאם הוא אומר הוא עושה לדעתי כבר אין דרך חזרה אני לא מראה לו חרטה או פחד אבל הלב שלי שבור לרסיסים… לא בא לי על זה בכלל

אני מאוד מבינה אותך אבל מבין השורות אני קוראת שהאגו משחק כאן תפקיד גדול, אני בעד לשמור על הכבוד אבל לא כשמדובר על פירוק בית! את תתחרטי ששתקת ביום מן הימים ותאכלי את עצמך שלא עשית הכל כדי לשמור על מה שחשוב לך. תקחי אותו לשיחה או אפילו תכתבי מכתב תסבירי שכעסת ושאת אוהבת ולא רוצה להפרד. תציעי טיפול זוגי או אפילו חופשה רק שניכם שבה אתם פותרים הכל ומגיעים להחלטה.

כמוני כמול

תילחמי!! לכל זוג פחות או יותר יש תקופות פחות טובות... אבל אם את מרגישה שאת לא רוצה אתזה וזה טעות אז תילחמו עלזה בשיניים

מה בסוף? פתחתם?

מה איתכם? נרגעתם?

.

הם לא פתחו אל תדאגו.. א. לא פותחים תיק ביום 1 זה לוקח זמן במיוחד שיש ילדים. ב. מה שנאמר בשעת להט לא לוקחים ברצינות אפעם