עניין שמעניין אותי- האם מי שכבר ילדה פה ילד שני ומעלה והילד הראשון בגילאים 1-3. האם הבאתם אותו לבית החולים לבקר את האח/אחות החדשים ? אני נמצאת בהריון שני וחושבת על העניין הזה. מצד אחד לא רוצה לתת לילד הראשון את התחושה שהוא הולך הביתה ואני נשארת עם התינוק החדש כאילו הוא תחליף שלו, מצד שני זה עניין לא לראות את אמא יומיים-שלושה. מניסיון מה יותר נכון לדעתכן? אשמח להסברים מדוע פעלתן כמו שפעלתן ואם בדיאבד זה היה נכון עבורכם/עבור הילדים הבכורים.

עוקבת

בגיל צעיר כזה לדעתי עדיף לומר שאמא הלכה לרופא להוציא את התינוק ולחזור איתו לבית. וביומיים האלה שאת לא נמצאת שיעשה הרבה כיף עם אבא, סבא וסבתא, דודה.. ולהפגיש אותם כבר בבית... כי בית חולים הוא מקום שעלול להתפרש כמאיים (למשל אנשים חולים שמגלגלים במיטה, אנשים במתח במעלית... ילדים רואים ומרגישים הכל.) וזו עלולה להיות חוויה לא נעימה כל הדרך אלייך וחזרה לאוטו. הרבה יותר טבעי שאמא תחזור עם התינוק בעגלה לבית. מאשר שאמא נמצאת במקום הזה עם התינוק. גילוי נאות אין לי ילדים משלי, אני אשת חינוך ועבדתי עם ילדים מגיל 3 ומעלה.

הילד שלי היה בן 1.10 כשילדתי את השני והבאתי אותו עכשיו אני בהריון ומתכוונת להביא אותו שוב למה לא

אני זה מה שאני גם חשבתי שבית חולים זה מקום מלחיץ בעיקר שהוא בעצמו היה מאושפז כשהיה חולה ולא היה לו קל שם.. ובנוסף גם העניין שהוא הולך ואני נשארת שם.. מאשה רשמתי למעלה למה לדעתי לא וגם מה שאני כתבה. אין לי פה דעה נחרצת אני חושבת על זה כי אין לי ניסיון אישי בסוגייה. אני בעצמי בת יחידה אז אין לי איזה חוויה בתור ילדה בעצמי.

אני בהריון והילד יהיה בן 1.9 כשאלד ולא מתכוונת להביא אותו,מעדיפה להפגיש בינהם בבית במקום הבטוח ולא מקום מאיים ומוזר

הבן שלי יהיה בן שנתיים וחמש כשאלד בעזרת ה' ומתכננת להביא אותו לבית החולים לפגוש את אחיו. רק המחשבה להיות רחוקה ממנו כמה ימים גומרת אותי