בעלי כבר בערך תקופה של שנה ב"בלבלות".. מנסה למצוא את הכיוון שלו (גם אני אבל אני יותר זורמת עם החיים) בחיים ולא כל כך הולך לו. התחלנו ניסיונות הריון בדיוק כשהוא התחיל עבודה חדשה לפני כמה חודשים וחשבתי שעכשיו הוא יהיה יותר רגוע ו"מרווח" וזורם וילך לנו מהר, ועכשיו פוטר מעבודתו והנה שוב בלבלות.. אני נשמעת אנוכית אבל קשה לי ככה.. אני תמיד המרימה והתומכת והמעודדת ומרגישה שבכל זאת לא הולך ושלא נדבר על זה שאני מרגישה שלא הולך לנו עם להיקלט להריון וגם לא נראה שילך בקרוב..

וואי אהובה, לצערי צרות בדרך כלל באות בצרורות. זה לא שהן באמת בצרורות, תמיד יש עניינים, אבל כשרע לנו אז אנחנו נוטים לתת יותר משקל לדברים שליליים אחרים כי באמת קשה ואין כוחות לשאת נטל נוסף. עם זאת, זוגיות זה בטוב וברע, תמיד כשיש תקופה קשה, תזכירי לעצמך שהיא תעבור, אתם לא תישארו שם לעד. תציעי לבעלך להתייעץ עם מישהו שהוא סומך עליו (אבא, אח, אחות, דוד, חבר מוצלח...). כך הוא גם יוכל לקבל דעה נוספת וגם יהיה מישהו נוסף שישמש לו לאוזן קשבת ולא תצטרכי להיות היחידה שמרימה . אני יכולה מאוד להזדהות עם הקושי להכנס להריון, הריון ראשון שלנו היה עם טיפולים, ורק בהריון הרביעי הצלחנו להגיע עד לידה רגילה של התינוקי שלנו. באותו זמן היה קושי אדיר, אבל בדיעבד אני יודעת שזה מה שהיה צריך לקרות, פשוט הייתי צריכה לחכות לבייבי הספציפי שזכיתי בו. תדעי בתוכך שמתישהו זה יקרה, גם אם לא עכשיו, וגם אם לא בחודש הבא, וגם אם לא במסלול "הרגיל", בסוף את תהי אמא. עכשיו אנחנו רוצים עוד בייבי, שוב טיפולים שוב אכזבות, אך יודעת בתוכי שזה זמני, ארוך ככל שיהיה - זה זמני, אך ילד זה לנצח. מותר שיהיה קשה, מותר לך גם לשתף את בעלך או מישהו קרוב אלייך, מותר לבכות. אך תמיד מצאי את הדברים הטובים להאחז בהם, תמיד תתאוששי ותשמרי על אופטימיות. בסוף את תהי אמא אחרת, זה מכין אותך לאמא הלביאה והלוחמת שתהי, האמא האופטימית, הסבלנית והאוהבת. מאחלת שתדעו בשורות טובות בקרוב ושכל קושי יחזק אתכם 🙏❤️ שולחת חיבוקים וחיזוקים

מורן וואו איזו אלופהה תודה על המילים חמות ❤️❤️❤️

באהבה גדולה ❤️