רבתי עם בעלי שבוע 16 לא ישנתי בכלל בלילה יצאתי החוצה היום לא נתתי לו להכנס ממש נפגעתי ממנו לא מאמינה איך במצבי הוא יכול להיות כל כך אדיש וחסר רגישות אלי אני לוקחת דברים מאד קשה ועכשיו עוד יותר בכיתי מלא הלב שלי דפק ממש עוד יותר לחוצה על העובר ובעיקר אין לי עם מי לדבר אשמח לעידוד

קודם כל תנסי להרגע דבר שני הם לא מבינים את הרגישות ומה שמתחולל לנו בגוף תנסי לסדר את זה עם כל העצבים לפעמים הם לא מבינים אותנו

מה קרה? רוצה לשתף? ❤️

אני מבינה את ההורמונים והקושי שלך אבל לא לתת לו להיכנס זה קו אדום. מבינה גם אותו שלא רוצה להקשיב עם יחס כזה. תתגברי על עצמך, תתנצלי על זה ותנהלי שיחה בוגרת ומסודרת על מה הפריע לך. אבל את חייבת לו התנצלות בענק. זה שרבים זה לא הצדקה לנעול אותו בחוץ. ומישהי פה צריכה להגיד לך את זה. וטיפ חשוב לחיים- תשאירי את האגו מחוץ למערכת יחסים. תהיי ביקורתית גם כלפי עצמך ומתי את לא בסדר וזה מקרה כזה. אז שוב אני מציעה- תתנצלי שנעלת אותו בחוץ ותנהלו שיחה בוגרת ושקטה על הצד של כל אחד בריב ותשתדלי גם להקשיב לצד שלו. בהצלחה יקירה

קודם כל חיבוק. בשלב הזה אנחנו נורא רגישות והורמונליות. והם לא מבינים ולעיתים לא מצליחים להכיל את זה בכלל. אני הגעתי למסקנה עם עצמי שאם זה היה הפוך חחחח גם אני לא הייתי מבינה ומכילה פשוט לקחת בפרופורציות ולהבין שעכשיו זאת תקופה ואחרי הלידה זה עוד יותר קשה. שבי איתו תזמיני ותסהירי את הצד שלך ותני לו להסביר לך את הצד שלו.

נסיכה.. אנחנו כאן מבינות לליבך. האטימות של הגברים בתקופה הזאת זה משהו..

אטימות זו המילה אני נזהרת מכל דבר והוא לא שם לב לפרטיים הקטנים אני מנסה להשים לב למה שקורה לי בגוף והולכת לרופאים בשבילו זה מיותר אני מצוברת והוא לא מבין את העייפות והמצבי רוח אבללל אנחנו חייבות להבין שעם כל העצבים וגם אני ממש כועסת כרגע הם לא עוברים את מה שאנחנו עוברות והם לא יושבים וקוראים ומתענייניים כמונו זה ממש כמו ילדים להתחיל להעיר וללמד אותם

וואו אני כל כך שמחה ששיתפתי פה פעם ראשונה היום אני מקבלת תמיכה.. בלילה האחרון לא ישנתי כי לא הייתי מסוגלת, בעצמי יצאתי מהבית לישון אצל אחותי שגרה בניין ליד.. ואמרתי לו בבוקר שהלילה הזה אני לא רוצה לעבור את הגהנום הזה שוב אז ביקשתי ממנו לא להגיע הביתה ואמרתי לו שאם יגיע הוא יהיה בחוץ. לא מסוגלת לעבור עוד לילה ללא שינה.. אתמןל חיכיתי שעה וחצי שיבוא וינסה לדבר איתי והוא פשוט התהלך בבית כאילו אני אוויר. למה אני צריכה לעשות צעדים כאלה דרסטיים בשביל שהוא יבין? מאד קשה לי

אני מרגישה שהוא לא יודע איך לגשת אלי ואיך לקרב אותי אליו. הוא יודע שאני לא יכולה לישון בריב ובכל זאת הולך לישון כרגיל כאילו אני אוויר, הוא לא מסתכל לראות שאני בוכה בינתיים ולא ישנה

אני מבינה את ההר געש שבתוכך, זה לפעמים לא נשלט אצלנו ואנחנו רואים כל זבוב כמו פיל..... אבל למה הוא לא יכול לישון בבית שלכם? לא חייב ביחד, אפשר בסלון.. אי אפשר לצפות שיפייס אותך וירצה להתקרב אם את מתרחקת 20 צעדים תנסי "לרדת מהעץ" קצת ותדברו בצורה רגועה על מה קרה ויאללה לישוןןןן יחד, אחרי שתלדי את תתגעגעי לאופציה הזאת 😜

אל תסמכי רק עליו ואל תצפי שהוא יבין ויקרב וייגש וכו' תנסי גם את לקרב אותו, תמיד תהיי עם תקשורת פתוחה מולו, זה לא בושה לומר לו "מאמי קשה לי לישון בריב בוא נדבר רגע על מה שהיה..." או סתם לתת או לבקש חיבוק להתקרב, לפתוח את הלב לבטא אהבה... יכול להיות שרגשית הוא חסום או לא מבין איך להתנהל מולך וזה לא מרוע או אדישות