רוצה לחלוק חוויה שהכניסה אותי ללופ של מחשבות לא טובות והורידה לי את כל הביטחון שבניתי לקראת הלידה…אולי מישהי הייתה בסיטואציה הזו ותוכל לעזור. היום נכנסתי לשבוע 40, הגעתי לביקורת במיון יולדות כחלק ממעקב של הריון עודף (אין שום סימני לידה) ולראשונה עשו לי בדיקת פתיחה. אציין שאני עם פוסט טראומה עקב פגיעה מינית. לקראת הלידה די ניסתי להכין את עצמי ואפילו נפגשתי עם מיילת ופסיכיאטרית כדי להבין יותר טוב איך עלי לנהוג בחדר לידה/מה לבקש מהצוות/ לאיזה בדיקות אני לא חייבת להסכים בכל תנאי וכו׳. אבל לבדיקה הפשוטה הזאת,בשלב כזה מאוחר של ההריון,כשאני מלאה בבצקות גם באיבר המין והכל רגיש בטירוף-פשוט לא הייתי מוכנה. ברגע שהרופאה דחפה את האצבעות הרגשתי כאילו אונסים אותי שוב. זה היה טריגר מטורף וחטפתי התקף קשה ביותר שנמשך כמה שעות לאחר מכן (הקאתי, בכיתי בטירוף ובסוף גם איבדתי את ההכרה לכמה דקות). בגלל ההריון כמובן שגם הפסקתי עם כל הכדורים וקנאביס אבל באמת שלכל אורכו לא הייתי בשום סיטואציה כזאת וגם כשעברתי אולטרסאונד וגינלי או כל בדיקה וגינלית אחרת,זה היה בשלב מוקדם יותר דל ההריון ולא היו לי עדיין בצקות שם ברמה כזאת חריגה לכן זה לא עורר שום דבר חריג. אחרי מה שהיה היום, כל כך נבהלתי שאני חושבת על לעבור קיסרי רק מהפחד שיצטרכו לדחוף לי אצבעות לשם שוב. מפחדת לחטוף התקף כזה במהלך הלידה ולהתמוטט. מה אתן הייתן עושות? האם אפשר להימנע מבדיקת פתיחה עד לקבלת אפידורל? אתן חושבות שבמצבי אפשרי ללדת לידה וגינלית? חלום שלי ללדת רגיל! חיכיתי לזה והכנתי את הגוף שלי לפי הספר כל ההריון ועכשיו החוויה הזאת סגרה אותי לגמרי,ברמה שמהרגע שחזרתי הבייתה אני לא יוצאת מהמיטה ועדיין כואב לי שם. כרגע הביקורת הבאה שלי היא ביום רביעי וכנראה שכבר יילדו אותי באותו היום. אשמח לשמוע את דעתכן

אתחיל בלשלוח לך חיבוק גדול! את מהממת ואישה חזקה ואני בטוחה שתמצאי בעצמך את הכוחות לנצח את הטראומה במוקדם ובמאוחר ותדאגי לעצמך לקבל את הטיפול המתאים. בנוגע לרצון שלך ללידה רגילה לפי דעתי תחלקי את ריגשותייך עם הצוות הרפואי ותבקשי לבדוק אותך או לבצע כל פעולה אחרת בגופך רק לאחר שמסבירים לך מה התהליך ושיבצעו אותו באישורך בלבד. ככה תיהי בציר הכוח ותוכלי לשלוט במתרחש יתן לך ביטחון בתהליך. תנסי להתמקד בנס המדהים שמחכה לך בסוף ואל תיהי שיפוטית כלפי עצמך!

תדאגי למלווה שאת סומכת עליו בן/בת זוג אמא או חברה טובה שתהיה לך יותר תחושת הגנה. בסוף הצוות הרפואי שם בשביל לעזור לך ולבייב לצאת בריאים ושלמים תתייעצי איתם ותיראי אילו פתרונות נוספים יוכלו להציע לך. הרבה הרבה מחשבה חיובית שוקולד מוזיקה נעימה וכל דבר שגורם לך להרגיש יותר טוב..בטוחה שתצליחי!! 3>

אני גם בעד לשתף את הצוות הרפואי. את לא חייבת לספר בדיוק מה קרה, רק לשתף שעברת תקיפה מינית, ובעקבות זה יש לך התקפי חרדה, ואם יוכלו להתחשב בך ולטפל בעדינות.

נשמע לא פשוט בכלל♥️ שתדעי שבגדול את לא חייבת בכלל שיבדקו לך פתיחה ואפשר ממש להסתמך על התחושה שלך. כשאת ברמת כאב בלתי נסבלת או אםילו קצת לפני, את יכולה לבקש אפידורל

תודה רבה לכן מהממות על התגובות ❤️ אני יודעת שזה נושא מורכב ואני מאוד מעריכה כל אחת ממי שכתבה כאן, זה לא מובן מאליו 🙏🏻 אקח את העצות שלכן לתשומת ליבי ומקווה שאצלח את הלידה הזאת בשלום ובשלמות הנפש עבורי ועבור הקטן שלי.

תעדכני מה היה בסוף

היי בנות אהובות אז בשעה טובה ילדתי ילד מהמם לפני שלושה ימים! לידה ארוכה וקשה שנמשכה 3 ימים- התחיל בקבלת אפידורל (כדי שיוכלו לעשות לי בדיקת פתיחה),לאחר מכן בלון ופיטוצין וככה עד שהגעתי לפתיחה 9 והילד כבר היה על +1 מתחת לספינות. הביאו לי מדקרת מדהימהההה שהייתה ממש כמו דולה שם עבורי והרגיעה אותי דרך הנשימות כך שהצלחתי להגיע לפתיחה של 10 והילד ירד ל+3 וכבר היה אפשר להתחיל לידה. התחלתי ללחוץ,הראש כבר התחיל לבצבץ וכאן התחיל הסיוט של חיי- ראו שהוא התברג עם האוזן כלפי היציאה והתחילו לנסות לסובב אותו ידנית דרך הנרתיק בזמן הלחיצות, התיישבו עלי והתחילו ללחוץ על הבטן, דחפו ידיים באגרסיביות כמה רופאים יחד- כלום לא עבד. החליטו שמנסים להוציא אותו בואקום בחדר ניתוח ולנסות לסובב אותו תוך כדי. אם לא יצליח- מיד ניגשים לקיסרי חירום כי הייתי כבר בלידה והוא עשה קקי בבטן והתחיל להיות חשד שהוא בולע יותר מדי מהמים המקוניאלים. וכך קרה- ממש כמו בסרטים הובילו אותי בלחץ מטורף תחת על הפלורוסנטים לחדר ניתוח שם חיכו לי בערך כ 15 רופאים ואחיות, כולם דרוכים,צועקים אחד על השני ואז עלי ״תשכבי/ תפתחי/ לאחזי/ תלחצי/ אל תנשמי/ קדימה…״ ואחרי 2 לחיצות בדיוק,במהלכם סתם פצעו לי את הילד עם המכשיר המזויין הזה, אני שומעת ״יאללה,מנתחים. להכין אותה מיד!״. תוך שניות הייתי על שולחן הניתוחים,קשורה בידיים,מרגישה כמעט הכל ושומעת הכל עד שפשוט התחלתי לפרכס בשלב מסויים והרדימו אותי הרדמה כללית עד שבסוף התעוררי שעתיים אחרי בהתאוששות כשהילד שלי בתינוקייה עובר בדיקות בעצמו. זאת הייתה חוויה מאוד קשה עבורי ואני כבר נמצאת בתהליך של עיבוד לידה מול פסיכולוגית כי כרגע זו טראומה גדולה מאוד. אני מאוד כאובה אבל מנסה להחזיר לעצמי את התפקוד כמה שיותר מהר וזזה המון במהלך היום עם כל הקושי וגם זכיתי ללדת ילד שהוא פשוט מתנה אחת גדולה! לא יכלתי לדמיין שיהיה לי תינוק כל כך מושלם גם בחלומות הכי ורודים שלי! ועם זאת אני כרגע לא מסוגלת לחשוב על האופציה של להביא ילדים נוספים לעולם בעתיד אחרי כל מה שקרה…מקווה שזה יעבור עם הזמן אבל גם אם לא- תודה לאל זאת כבר מאחורי! ❤️

וואו! וואו! וואו! קודם כל המון מזל טוב!! והחלמה קלה לשתיכם. עברת חוויה לא פשוטה בכלל, וטוב שאת נמצאת בתהליך עיבוד לידה. כרגע, אל תחשבי בכלל על עוד ילדים. זה ממש לא הזמן. הגוף שלך צריך התאוששות, והנפש לא פחות! אם תתחילי לחשוב כבר מעכשיו, אם את מסוגלת לעוד ילדים או לא, זה יעשה לך לא טוב על הלב. עזבי כרגע, תני לעצמך להתאושש מהחוויה שעברת

וקבלי חיבוק ענק!! את אלופה!!

אלופה !!! החוויה אכן עוצמתית בתור אחת שעברה קיסרי חירום יכולה לומר לך שזה עובר ושוכחים מהר החלמה קלה ומהירה ותזכרי הקושי הוא זמני ואת זכית בנסיך לכל החיים בע"ה!! תנסי להנות ולראות את הכל חיובי כי זו תקופה מרגשת ומשמחת שלא חוזרת❤️❤️