אני מיואשת באמת הריון שני כל התקופה של אחרי הלידה הראשונה המשפחה של בעלי התנהגה בצורה מזעזעת ומחרידה לימים הוא רב איתם והוא פשוט החליטו שאני מרחיקה אותו ואחרי ריב איתו אני לא הייתי חלק מהסיפור הייתי במצב נפשי קשה אחרי הלידה חיפשתי רק שיחבקו אותי ויקשיבו לי הם פשוט הסירו אותי מהקבוצה המשפחתית יחד איתו ואיימו עליי אחרי כל זה הוא חזר להיות איתם בקשר ללכת לכל מיני אירועים משפחתיים כשאני והילדה שלנו בצד מה דעתכם? בא לי לקום ןלעזוב אותו

לדבר איתו לדבר איתם ואם הוא לא בצד שלך אז לחשוב מה את עושה כי אי אפשר ככה

להסביר לו שאת התחתנת איתו ולא עם המשפחה שלו שיש לו משפחה חדשה ואם הוא לא מבין תעשי מה שהלב שלך אומר

באחד החגים כולם נפגשו לא הזמינו לא כלום הוא נפגע ממש הם לא מוכנים לשמוע לא מקבלים אותו הוא צריך להיות סמרטוט רצפה כדי שיקבלו אותו להוריד מעצמו בשבילהם אחרי הכל

שהילדה חגגה שנה הם אמרו שהם רוצים לבוא לתת מתנה עד עצם היום הזה לא היה כלום. לא מתקשרים לא שואלים לשלומה כלום והוא בכל זאת הולך לאירועים אחותו ילדה ואני חלילה לא אומרת שלא ילך אבל קשר חד צדדי אני והילדה המשפחה שלך ואתה הולך לבד? איך זה מציג אותך איך זה מציג אותי הוא לא מצליח להבין אותי

צודקת ומה הוא אומר על זה?

שהוא לא אמור להחרים אותם בזמן שאני ספגתי אש ואיומים מאחיות שלו הבת שלי לא קיבלה שום יחס של אחיינית/נכדה במשפחה

אני באמת רוצה לקום וללכת גם תכף צריכה ללדת בן והם חושבים שאני אעשה ברית והכל יהיה בסדר ואני ממש לא רוצה

תשמעי אני במקומך עושה שיחה עם בעלך אומרת את כל מה שמפריע ומציבה לו עובדה או את או המשפחה שלו וזהו מה את מתייחסת את מי הם מעניינים מי שצריך לעניין אותך זה בעלך והילדים שלך ושאתם תהיו מאושרים וזהו שיהיה בהצלחה ואל תפחדי

עשיתי מיליון שיחות גם המשפחה שלי דיברה איתו לא בקטע של לעשות סכסוך עם המשפחה שלו נטו שיבין שאנחנו כרגע המשפחה שלו ושלא כל טרלול של המשפחה הוא צריך לעמוד דום ולשכוח אותנו

מעבר לזה לא מסוגלת שהוא נוגע בי זה מרגיש כבר הסוף

לפעמיים כשזוגות נפרדים בהמשך הם נעשים חברים טובים בגלל הילדים (יש לי זוג חברים כזה)

זה הכי טוב בשבילנו פשוט לא יודעת איך לעשות הכל שאני בהריון אמא שלי רוצה שאבוא לגור יחד איתה אבל היא לא חיה לבד