פוסט פריקה*** תגידו לי מה הייתם עושות במקומי- אני וחמתי היינו ביחסים מאוד מאודד טובים עד היום של הלידה. ילדתי בן ראשון לפני חודש וחצי ברוך ה׳ ( יש לציין שזה נכד רביעי שלה) הם הגיעו לבקר אותי בבית חולים יום אחרי הלידה ופשוט היחס שלה כלפיי השתנה ב180 מעלות! התעלמות מוחלטת! בעלי נכח בסיטואציה כמובן והתחלנו לדבר על איך כמה למה ואיפה עושים את הברית עכשיו כל דבר שהוצאתי מהפה היא החליטה שאני עצבנית, ושאני לא רגועה ושאני חסרת סבלנות ואמרה את זה במפורש. איך היא מצפה שאישה 24 שעות אחרי לידה תהיה רגועה? כשאני עם תפרים, טחורים, בצקות ומה לא… ובעיקר בהלם ובלחץ בכל זאת לידה ראשונה. העברתי הלאה לא אמרתי כלום, הם גרים מרחק של שעתיים מאיתנו ובכל זאת היא כל כך רצתה שנבוא בשבת בטענה שהתגעגעה לילד ולא ראתה אותו מהברית (כשהתפרים עוד לא נמסו והייתי חצי בן אדם בערך) הסכמתי שנסע. שעתיים וחצי הלוך שעתיים וחצי חזור לשבת עם תפרים עם תינוק פצפון בן שבועיים אפילו לא. במהלך כל השבת היא לא הפסיקה להגיד שאני משתלטת על הילד ושאני רכושנית אפילוווו שמהרגע שנכנסנו בדלת הוא היה אך ורק אצלה. המשכתי להבליג. בשבת בבוקר הילד ישן ליידי היא החליטה שהיא פשוט לוקחת אותו (כשהוא ישן!) ומכינה לו לאכול, בלי לשאול כמה למה וכו… היא חמי וגיסתי הכינו לו לאכול בקבוק ונחשו מה? לא במידות הנכונות.. הילד גיהק אז הם החליטו דהוא צריך לשתות עוד 10 מ״ל של סימילאק ואין דרך לחשב את זה במינון בין המים לאבקה… בקיצור אני קמתי עצבנית של החיים קודם כל לא הבנתי איפה הילד כי פשוט חטפו לי אותו במילים עדינות כשהוא ישן, האכילו אותו בכוח ולא בכמויות ובמידות הנכונות וכמובן שלא חשבו לשאול אותי.. ואז עוד אחרי שהתעצבנתי עליהם בעדינות כמובן כי אני מאוד מכבדת אותם חמתי כל השבת טוחנת את השכל שאני רכושנית. זה הילד *שלי* למה שאני לא אהיה ״רכושנית״ כלפיו- גם מה זה רכושנית מה הוא חפץ??? בכל אופן שוב.. הבלגתי. כשעשינו פדיון הבן הם הגיעו כמובן ושוב הילד לא זז ממנה עד שהתיישבה לאכול… לילד כבר לא היה נוח עם הבגדים וראיתי שהוא מעוניין לישון אז הלכתי להחליף לו בגדים- היא ישרררר רצה אחריי והתחילה להגיד לי שוב את רואה איזה שתלטנית את איזה רכושנית יואו בחיים לא ראיתי דבר כזה… מאז לא ראינו אותם ואני גם כל כך לא רוצה לראות אותם כי זה יביא אותי כבר למצב קיצון… אני שותקת ושותקת עד שזה בסוף יתפוצץ מתישהו. מה דעתכם???

וואו. מהשורה הראשונה איבדתי את הסבלנות כלפיי הסיטואציה. הייתי מסבירה לך בצורה מאוד ברורה מה אני מרגישה ושזה לא נעים לך. ואיפה בעלך בכל הסיפור?

שאם כל הכבוד לסבתא ולסבא את האמא וזכותך המלאה להתנהג איך שאת רוצה גם אם זה אומר להיות אובססיבית במיוחד שזה ילד ראשון וזה כלכך מובן עם כל הפחד והחרדה של ההתחלה (וזה מחמיר אם הזמן פשוט לומדים לשחרר) מבינה אותך כלכך כל אמא טריה חווה את זה וזה בסדר גמור. תלמדי להעיר ולעמוד על שלך ולדרוש את מקומך.

איזה הזייה. לדעתי תמנעי מלהגיע אליה בתקופה הקרובה ותשלחי את בעלך שיעשה איתה שיחה צפופה

נשמע ממש מעיק, שבעלך ידבר איתה ודחוף ממש לא מקובל לקחת ילד ישן וגם לא להאכיל אותו סתם ככה

אני ובעלי מאוד מכבדים את ההורים גם שלי וגם שלו. עם שלי אנחנו יותר זורמים עם שלו יש דיסטאנס כלשהו. הוא כן העיר לה כמה וכמה פעמים ואמר לה שזה הילד שלי ואני אחראית עליו ושאף אחד לא יתערב לי.

והרי למה הוא אצלה כל הזמן? היא טוענת שכולם כולל כולם כולל אותי ואת בעלי אנחנו לא יודעים להחזיק אותו ״ולא נוח לו״ ואנחנו לא מחזיקים לו את הראש כמו שצריך והנה הרגל והנה היד עד שכולם מתייאשים ואף אחד לא מרים אותו כי בשניה שמרימים אותו לא משנה מי ההערות האלה מתחילות והיא ישר לוקחת אותו בטענה שהיא יודעת להחזיק ואצלה הוא רגוע

גם יצא שאמרתי לה שזה בסדר שהוא יהיה בעגלה ולא ירמו אותו 24/7 וגם אם הוא בוכה אפשר לנדנד את העגלה והוא נרגע. לא חייב שהוא יהיה על הידיים כל הזמן

תבינו שעבר חודש מהמקרה ואני עדיין על זה.. לא מצליחה לשחרר ולא מצליחה לנסות לחשוב על הרגע שאצטרך ללכת לשם שוב בשבת.😩

את מזכירה לי כלכך את עצמי, בלידה הראשונה של הבת שלי הייתי ממש רכושנית והיא נכדה ראשונה מצד בעלי אז ככה שחמתי גם ניסתה להשתלט בהתחלה ואני הייתי שותקת ונאכלת מבפנים עד שהבהרתי בצורה ברורה מאד שאני האמא..ואם לא יכבדו את הבקשות שלי ואת הצורת גידול שלי הם יפסידו כי אני פשוט נסגרת בתוכי ומתרחקת. והם הבינו וקיבלו והורידו הילוך. הם כבר גידלו את הילדים שלהם הם סך הכל סבא וסבתא ולא מעבר, אפשר לייעץ ולהעיר שיש צורך ואנחנו נעשה בנושא מה שנראה לנו. תעמדי על שלך מאמי אל תאגרי בפנים! חבל על האנרגיות🤍

תודה אופל את ממש מחזקת אותי!

לא לתת לה להחליט ולקבל החלטות , כיבדת ניסית בדרך שלה והיא עדיין מקטרת , אפילו שיחררת כשלא רצית והיא עוד הרשתה לעצמה להאכיל/ לקחת מהמיטה כשהוא ישן , באיזה קטע לא הבנתי?!?? ועוד לקרוא לך שתלטנית? וואי הייתי מתפוצצת עליה , חצופה!!! במקומך הייתי תופסת מרחק וגורמת לה להבין שהיא מאבדת אותכם , ככה לא ללכת לא את , לא הבן שלה , תקופה שהבן שלה יענה לה יבש , שתחשוב שזהו אולי כשהיא תבין שאם היא תמשיך ככה היא ממש תאבד , לא רק את הנכד אלא גם את הבן שלה ואפילו אותך היא תעריך! מה עוד ? שבעלך יהיה אסרטיבי אם היא לא מבינה בשיחה יפה.

יואו החמה הכי גרועה ששמעתי

אני חושבת שחמותך צריכה קצת מחמאות, על אופן גידול ילדיה. והיא מוציאה את זה בצורה הזאת. תחמיאי לה שאת בעלך- הבן שלה, היא גידלה למופת. אבל תבהירי לה באסרטיביות, אבל בלי עצבים, שעכשיו היילד הזב הוא שלך, את זאת שעברת 9 חודשים ולידה. ואם אלוקים סמך עלייך שאת יכולה לגדל את התינוק הזה, אז את לא מוכנה שיקחו לך את התפקיד הזה. ואם יהיו לך שאלות, את תשמחי להתיעץ איתה. אבל את תחליטי בסופו של דבר על הילד

חבל שהקשר היפה שהיה ביניכן, יהרס. ותבהירי אותו הדבר לבעלך, שיהיה לצידך. בלי עצבים, אלא בהסבר רגוע. כך תרוויחי שהוא לא יהיה בסוף נגדך. (לגברים קשה מאוד לשמוע מילים רעות על אמא שלהם, גם אם את צודקת באלפיים אחוז)

שעתיים נסיעה כל צד זה מתכון טוב לשמור מרחק רחוק מתוק תשלחי לה תמונות ופשוט תגיעי פחות...

תקחי מרחק ממנה ומהר

וואו היא חצופה קשה ונוראית!!!

גם אני חוויתי משהו דומה עם חמותי והערתי לה בצורה יפה שאני לא אוהבת לקבל ביקורת על ההתנהגות שלי כאמא ואם לא מתאים לה לראות אני פשוט לא אבוא . עם כל הכבוד להורמונים יש פה צדק ואת האמא את קרעת את עצמך בחדר לידה כדי להגיע לרגע ולהחליט מה יקרה עם הילד שלך ולאף אחד אין זכות להתערב

שתעני לה ותעמידי אותה בנקום כן נכון זה אמא של בעלך ונכון היא חלק מהחיים שלך אם תירצי או לא תירצי אבל אם יש צורך להעמיד במקום תעמידי ותגידי לה זאת מבינה שהיא מתלהבת ואת מבינה שהיא אוהבת אותו אבל הוא חלק ממך וזה ילד ראשון ושלט תתפס בך על כל דבר שאת עושה.

למה את צריכה לשמוע דעות של אחרים הרי בסופו של דבר את תראי אותה שוב כל הלחץ והשטויות האלה יצאו לך מהראש אז חלאס להתעסק מה הדעה של אנשים בעניייני משפחה כל אחד יכול להגיב מהצד אבל אם הוא היה בסיטואציה סביר להניח שלא היה נכנס לפינות אין למה היא סבתא ולא נראלי שיש לה כוונה לעשות רע אולי זו דעתה אם יש משהו שמפריע לך תעמדי מולה ותגידי לה שמה שהיא רואה זההלא נכון כל אמא בהתחלה לחוצה . כל אחת מותר לה לפרוק אבל לא צריך לשמוע סתם דעוץ מיותרות תדאגי לבית ולילד שנוסף חמשפחה מאשר לשמוע דעות של אנשים שזה סתם מזיק לשלום בית שלך !

ואי אם הייתי במקומך סביר להניח שכבר הייתי מתפוצצת מעצבים לא ממקומה להגיד דבר כזה זה הילד שלך ילדת אותו והוא שלך לא של אף אחד אחר! מתה על החמות החיות בסרט באלה שבאות לחנך את העולם בלתי פשוט בלתי!!!!!!!! המקומך הייתי מעמידה אותה במקום ומהר כי אם לא תעמידו אותה במקום את ובעלך את תסבלי

פיונה- זה לא שאני לא משחררת ולא נותנת לה אותו בכלל להפך! אני הכי משחררת אבל ההתנהגות שלה מרגישה כל כך! לא משנה מה אני אעשה יהיו לה תלונות היא גם אמרה לי משפטים כמו ״הנה סבתא באה ההורים שלך לא יודעים לטפל בך סבתא באה לקחת אותך איתה לבית שלה…״ זה מכאיב ומרגיז לשמוע את זה. ולא אני לא יכולה לשבת ולהנות ״מהשקט שלי״ כשאני יודעת שמאכילים אותו סתם ולא דואגים לו באמת כמו שצריך אם מעירים אותו משינה סתם כי בא להם להחזיק אותו. עם כל הכבוד היא גידלה ילדים לפני 20+ שנה נראה לי שקצת שוכחים מה החשיבות של מתי וכמה הילד יאכל וישן.

אנונימית את צודקת מאה אחוז בתגובה שלך פיונה התגובה שלך רלוונטית לגבי אמא שתלטנית ורכושנית אבל פה נראה לי לא הבנת את הסיטואציה

זה לא עניין של לדאוג היא פשוט רוצה להשטלת ולהגיד את המילה האחרונה תבהירי לה בצבורה יפה מי אחראי ומי אומר את המילה האחרונה בקשר לילד

פיונה-ממש קשה לאישה אחרי לידה (ושהיא אמא לראשונה!) לשחרר את התינוק שלה זה מאד מובן וקורה לרוב הבנות, לאט לאט זה משתחרר אפשר להבין אותה לחבק ולהכיל. בכל זאת אישה אחרי לידה