ילדתי לפני שבועיים היום החלטתי לקחת את הבכור שלי, בן השנה ושלושה חודשים ליום כיף שמוקדש רק לו. הלכנו לקניון, התחלנו בגימבורי, היה ממש כיף. אחר כך הייתי צריכה לקנות לו משהו אז נכנסנו לחנות. היה תור ארוך בקופת ופתאום הוא לא הפסיד לצרוח בתור. ניסיתי לדבר איתו לשיר לו הוא צרח וצרח הוא התחיל לאחרונה תקופה כסו שהוא מתקשר בצרחות. אני במקצועי גננת ויש לי כמה כלים להתמודד. לא נלחצתי, דיברתי בשקט, מתישהו גם הוצאתי אותו מהעגלה וניסיתי קצת להצחיק וזה לא עבד. הוא המשיך לצרוח וניסה לברוח לי מהידיים. החזרתי לעגלה.צורח. שמתי לו שיר בטלפון,שוב לא מרוצה וצורח. סוף סוף הגיע תורנו בקופה. שילמנו ויצאנו. הבנתי שהוא רעב.נכנסנו למסעדה קטנה. ניסיתי להזמין אוכל והוא רק צורח. ניסיתי להושיב אותו בכיסא תינוק והוא צרח כל כך חזק שמישהי מיד ביקשה חשבון וקמה ללכת. התביישתי. עצמתי עיניים וחיבקתי אותו העיקר לא לראות את הפרצופים של האנשים שכועסים עליי שהילד שלי משבש להם את ארוחת הצהריים. מנסה להושיב אותו עליי- צורח. מנסה לשים לו שיר בטלפון- צורח. הוא לא הפסיק. כבר לא היו לי כוחות. מה עוד אני יכולה לעשות? ניסיתי לשיר לו ניסיתי לתת לו לשחק בדברים שהיו על השולחן. הוא רק לא מרוצה וצועק צעקות מחרישות אוזניים. סוף סוף הגיע האוכל. מנסה להושיב אותו בעגלה לאכול, הוא לא מוכן. עומדות לי דמעות בגרון, עוד משפחה יצאה מהמסעדה בגללנו. איך הבן שלי דווקא מגיב בתקשורת כזאת? נתתי לו בקבוק. סופסוף כמה דקות של שקט. אני מתחילה לאכול, האוכל לא עובר לי בגרון. המסעדה כמעט ריקה חוץ מאיתנו ועוד זוג שצלח את הצרחות. אני מתחילה לפחד שהבקבוק עומד להיגמר ושהוא שוב יתחיל לבכות. וככה היה. בא לי לארוז את האוכל וללכת אבל עד שזה יקרה הוא יצרח. סוף סוף הוא מוכן לאכול קצת ויש מרגוע. הוא גם נהיה חמוד ומצחיק, משתף אותי ומנסה להאכיל אותי עם המזלג. מפחדת שהרגע הזה יגמר. מנסה לאכול מהר כמה שיותר על עוד הוא רגוע. פתאום שוב צורח, אני מבינה שזהו כבר חייבים ללכת. מבקשת מהר חשבון שמתעכב ומתעכב ואני כבר מיואשת, מרוסקת ומבוישת. חזרנו הביתה למקלחת ולישון. אוף חבל שככה נגמר. מה עושים במצב כזה? איך אתן מתמודדות? אני יודעת שאני לא היחידה 🙏

הוא קטני הוא עוד לא מבין את המשמעות של יום כיף עם אמא כילד הבכור ❤️ השמע שהגבת מהמם, ושהוא היה פשוט רעב ועייף 🙏🏻

את אמא מהממת. ממש תודה על השיתוף . ריגשת אותי❤️ לא על אמא הייתי מתמודדת בגבורה ככה...

אין לי ילדים בגיל הזה, אבל שאפו ענק על הסבלנות וההכלה המטורפת, איזה אמא מדהימההה.. מאחלת לעצמי גם!!! 😍

את אמא מהממת עם המון סבלנות כל הכבוד לך ☺️ הלוואי שאני ידע גם להתמודד ככה עם הבת שלי

אלופה! אין לי טיפ לתת לך כי אני גם במצב שלך😂 לאחרונה סתם צורח ולא מצליח לבטא את עצמו בדרך אחרת. בכל מקרה שאפו על הסבלנות.💚

כנראה היה רעב ועייף מאוד ולכן צרח אבל כל הכבוד שלקחת אותו ועוד שבועיים אחרי לידה

אגב, את כנראה כן היחידה. שהעיזה שבועיים אחרי לידה לצאת להרפתקה כזאת מאתגרת עם בן 1.3 🙈 לא מצליחה לדמיין אותי בחלומות עושה את זה עם בן ה2.2 שלי שיהיה בריא 🤦🏻‍♀️🙌🏻 אז את פשוט אלופה שבכל המכלול הזה בכלל חשבת עליו ועל לעשות לו טוב ויום כיף ❤️

וואו בנות תודה על התגובות האלה,בכלל לא ציפיתי להן!!! ממש חיזקתן אותי, אני עוד קצת עצובה על איך שהיום הלך וממש עודדתן אותי. תודה ❤️❤️❤️

וואו איזה אמא אלופה ומהממתתת !!! תהיי גאה בעצמך איזה אמא טובה את , הבת שלי שנה וחצי גם לפעמים ככה . והבנתי שכשהיא בוכה ככה כמו שסיפרת סימן שהיא ממש עייפה או רעבה אז אני עוצרת פשוט הכולל וישר נותנת אוכל/חלב( לרוב היא מעדיפה חלב על פני אוכל) ואז שולחת לישון ...ואח"כ היא ממש רגועה ואז אני משחקת איתה/ מטיילת איתה... אולי כשיצאתם זה היה בזמן שהיא רגילה לישון שנת צהריים? ואל תצטערי יש ימים גם כאלה .... ושוב ....את אמא מושלמת !!! איזה יחס,הכלה הלוואי שאני יהיה ככה .....למדתי ממך אך נכון להגיב אז תודה ששיתפת ...