קשה לי 😭 אני מרגישה קצת מדוכאת הראש שלי כל היום במחשבות אני לא ישנה בלילה. לילד שלי יש שקד שלישי מוגדל בצורה קיצונית שהרופא שלח אותנו לסיטי ולמעבדת שינה, אני שומעת אותו מחרחר בלילה והלב שלי נקרע ומלא שאלות לעצמי אם אני אמא טובה אם אני מצליחה למלא את התפקיד שלי ואולי עשיתי משהו לא נכון שהחמיר את זה ככה ? הילד עוד רגע בן שנה ואני עדיין פוחדת מהכל , תכף הוא הולך לגן וזה מטמטם אותי אני לא רגועה עצבנית כל היום ורק מחבקת אותו ומנשקת אותו כל היום לא מתפקדת בכלל בבית 😭 בעלי רוצה עוד ילד בקרוב וגם אני אבל אני לא יודעת איך להתמודד עם כל הדאגות האלה כפול שתיים אני מטופלת בציפרלקס ומשתדלת כמה שאפשר להשקיע בנפש שלי אבל שום דבר לא עוזר אני לא מראה את זה לסביבה שלי וכולם חושבים שאני קלילה וזורמת אבל כל זה מגיע מהדחקה מטורפת. לפעמים החרדות כל כך קשות שאני סוג של נכבית ״נעלמת״ מתכנסת בתוך עצמי ולא עושה כלוםםםםם עד שאני מצליחה להשתחרר קצת מהתחושה הזאת. חיצונית זה לא נראה שאני במצוקה זה מתבטא החוצה כעצלנות כמרמור כחוסר חשק ובגלל שאף אחד לא רואה את זה נורא קשה לי להסביר את הקשיים שלי . נורא דואגת לילד שלי הבטחתי שאתן את הכל כדי לאפשר לו איכות חיים הכי טובה שיש כלכלית בריאותית רגשית ופשוט בהכל , אבל פתאום אחרי שגילו את השקד השלישי אני לא מצליחה להעניק לו את זה אני מרגישה חסרת אחריות , אני זאת שאמורה לתת לו ביטחון להבטיח לו שלא יכאב לו שלא יסבול ואני לא מצליחה לעשות את זה

יש לך בעיה אחת מאמי והיא ממש ממש קטנה את פשוט לוקחת יותר מידי על עצמךךךך את יכול לנסות ולהשתדל ולעשות עבורו את המקסימום אבל לא *הכל* בשליטתך!! את יכולה לדאוג לו לטפל בו לתת לו אוכל, חום, אהבה, בגדים, וטיפול מסור אבל- הבריאות שלו היא מבורא עולם זה לא משנה מה תעשי. ואם זה ממנו אז תזרקי את זה עליו והוא ידאג לו שיהיה בריא ושלם בערתו יתברך 🙏🙏🙏