בא לי לספר את הטראומות שקרו לי,בזמן הריון או בלידה מי שלא ילדה לא כדי להיכנס זה לא יעשה לכן טוב כל כך בהריון הראשון, הגעתי למיון יולדות בשבוע מתקדם ים כאבים ובכיתי ממש אגב עצירות קשה של שבוע בערך, היה במהלך חג הפסח, חיברו אותי בהתחלה למוניטור והאחות מתחילה לשים בכל מקום בבטן בהתחלה לא הבנתי מה היא עושה ומה היא מחפשת עד שלבסוף היא אומרת לנו, "אני לא שומעת דופק" פה כבר אני והוא התחלנו לבכות את חיינו כי חשבנו את הגרוע מכל,היא הלכה לקרוא למישהו אחר באה עוד אחות צעירה יותר שרק התחילה נראת כמו שירות לאומי, היא מניחה את המוניטור על הבטן ואומרת לי "את שומעת?" אני מהנהנת והיא אומרת "יש דופק" באותו רגע הרגשתי ממש עצבים על אותה אחות שהבהילה אותנו בצורה כזאת.. הריון שני: בזמן הלידה הרגשתי שישש לי פיפי, ולא יכולתי לקום מהמיטה מרוב כאבי צירים (ללא אפידורל) חמרות שלפני רגע לא היה לי כמעט כאבים, בקיצור המילדת הביאה לי סיר, ניסיתי אבל לא יצא פיפי, כמה דקות אחרי ויתרתי היא החזירה את הסיר ויצאה בשנייה שהיא יצאה ירדו לי המים והרגשתי כאבים מטורפים!! הרגשתי צורך חזק ללחוץ, צרחתי על בן זוגי שיקרא לה אבל אמרו לו לחזור לחדר ככה במשך 10 דקות אני מנסה להתעסק וללא ללחוץ והוא מסכן לא יודע מה לעשות, מנסה לקרוא למישהו אבל כל פעם מחזירים אותו לחדר, בסוך החלטתי ליילד את עצמי ברגע שבאתי לעשות את זה, המנקה עברה במקרה בחדר שלי ובשנייה שיצא כדי לקרוא למיילדת, המיילדת חזרה וטענה "היה לנו מקרה חירום" לידה שלישית: הייתי בפתיחה שלוש ובגלל שלא היה חדרים פנויים ובגלל שלא רציתי אפידורל אז לא היה בשבילי חדר לידה מתאים והשאירו אותי בחדר של המוניטורים, הבן הזוג מזמן כבר הלך למיון בשביל עצמו לא הרגיש טוב בכלל המסכן, אני נשארתי סוחבת את הצירים מידי פעם עם קולות של כאב בזמן שמידי פעם מכניסים מישהי למוניטור, באיזהו שלב שמעתי מהצד (עמדו ליד הכניסה לחדר המוניטור) "את מי נכניס יש את א שמחכה ויש את ב" בסופו של דבר הייתי בטוחה שיכניסו אותי לחדר לידה אבל לא, בזמן הזה אחרי שעשו לי גם בדיקת קורונה (זה היה בשיא התקופה) הרגשתי צורך מטורף לשירותים והשירותים היה במרחק הליכה שדי ארוך בשביל ללכת עם צירים, אבל הצלחתי להגיע לשם ולא היה איש בקבלה של האחיות, בקיצור בשירותים ניסיתי ללחוץ כי הרגשתי שיש לי לא רק פיפי, בסוך חזרתי לחדר בקושי כשבן אדם רואה אותי ושואל איפה הבנות כי נראתי כאילו אני עוד שנייה מתה הגעתי לחדר המים ירדו ממני בשתף והתחלתי לצעוק "מישהו, מישהו,שמישהו יבוא" אחרי דקה מישהי מגיעה רואה את המים ושואלת אותי ירדו לך המים?" ואני עונה "שלא יודעת" כי לפני רגע ניסיתי לעשות פיפי ועוד משהו, בקיצור בדקה פתיחה העלו אותי לחדדר לידה לא הסכמתי להחליף לחלוק שלהם כי באמת שכבר לא יכולתי לזוז, בסוף ילדתי באותו שנייה שנכנסתי לחדר לידה על הבגדים שלי (שמלה שממש אהבתי ונזרקה לפח) לידה רביעית: סיפור מאוווד ארוך ומורכב מאוד בשבילי, כבר כתבתי אותו כאן אזז פה הסיים, וסורי לא התכוונתי שיהיה ככה ארוך, ותודה רבה למי שקראה עד לכאן, שתפו גם אתן את החוויות הפחות טובות שחוויתן בלידות

וואי, אמאלה! זה הכל באותו בית חולים?

אכפת לך לשתף מה קרה בלידה הרביעית?

מאחלת לך התאוששות מכל הטראומות

זה הכול באותו בית חולים ?

חייבת לציין שאת לביאה אמיתית מעריצה אותך על כל החוויות האלה שלך שעברת אותם והם לא שברו אותך ואני מאחלת לך בעזרת השם בלידה הבאה שתהיה לך חוויה מתקנת וטובה❤️

את אמיצה שהיית בלידה בלי בעלך או בלי משהו לידך

איזה לביאה את

היי ,חיבוק ❤️ עשית עיבוד לידה?

איזה ביל חולים ילדת את כל זה?

🥺

אצלי רק בלידה השלישית הייתה חוויה לא נעימה הגעתי בדקו אותי פתיחה 3 הכניסו לחדר לידה כאבי תופת צירים כל דקה והתחיל לחץ (אחרי 10 דקות ) נראלי חשבו שבגלל שהגעתי בפתיחה 3 יקח זמן הרופאה לידי מתעסקת במחשב ואני בוכה לה שכואב לי..ואין יחס אומרת לי אני חייבת לקבל אותך במחשב ומתעלמת פתאום ירדו המים בבום ,שמעתי את המיילד שקיבל אותי עובר במסדרון צעקתי לו שיכנס אחרי 2 דקות הילד היה בחוץ רופאה דבילית עוד שניה נתנה לי ללדת על הרצפה העיקר שתפתח תיק במחשב

"שי אמא טרייה" כן כל זה באותו בית חולים "שרית גיגי אנונימית אמא לנסיכות נועה" תודה רבה. לא עשיתי עיבוד לידה "יעל" סורוקה "שרית" הלידה רביעית היה עם זירוז אבל אחרי הלידה הסיוט התחיל שנייה אחרי פשוט לחצו לי על הבטן כל פעם וקראו למישהו אחר וככה זה נמשך המון זמן כי יצאו ממני כמויות של נוזלים, לא הספיק הנרות ששמו לי והזריקה בצד הטוסיק ולא הספיק שבדקו לי עם הקרומים נקרע, (הכניסו אצבעותיי פנימה לבדוק זאת" רצו גם להכניס את המכשיר הזה שפותח את המקום ורק חייבת לציין שהמקום עוד רגיש ושורף בטירוף, וכל זה נמשך חמש שעות אחרי לידה שאותו רגע, פה צעקתי שאין מצב שהדבר הזה לא נכנס פנימה ושיפסיקו כי אני לא רוצה יותר וזהו, בקיצור הפרופסור שהיה שם, (היו המון אנשים בחדר כי כל אחד קרא לשני) בקיצור הפרופסור החליט שהיא עייפה מידי נעשה לה הרדמה" כאן הסכמתי להרדמה אבל אחרי שחתמתי מיד התחרטתי ולא רציתי בקיצור עברתי את ההרדמה וכל הסיוט עד ההרדמה נמשך חמש שעות שעה אחרי שהתעוררתי הרגשתי שלא בא לי יותר כלום לא רציתי את התינוק שום דבר לא עיניין אותי

"אמא לנסיכות" וןאו כואב לי על כאבך נשבעת אני הכי מבינה אותך, הבית חולים של היום יש אנשים שלא מגיע להם להיות מיילדים

גם אצלי היה משהו כזה כמו אמא לנסיכות ונסיך הגעתי בליל הסדר ואני דתיה ( הגעתי עם אמבולנס טיפוך נמאץ ) אז המיילדת שקיבלה אותי במיון אמרה אין לך שום דבר את לא תלדי היום אבל בואי נכניס אותך לחדר לידה כי את לא תלדי היום בכל מצב ( לא בדקה פתיחה לא מוניטור לא שום דבר לא בדקה כלום כי לא הייתי ניראת סובלת מידי מבחינתה אני לא אלד ) ורצתה לשלוח אותי לבית 3 שעות אחרי הנסיכה שלי הגיעה לעולם 🙏

סורוקה זה בית חולים זוועה!!! ילדתי שם את הילד שלי ואני בחיים לא אחזור לשם גועל נפש של בית חולים!!!!

חח וואי נינו זה הזוי היחס הזה שלהם שתביני שחצי שעה מהרגע שבדקה אותי אחות בקבלה אם לא פחות ילדתי והרופאה לידי ומתעלמת ברמה שהגעתי לתינוקייה אחרי שלקחו אותו האחות אומרת לי שמענו שהגעת ופוף ילדת 🫠