היי לכולן התייעצות נפשית. בלידה ואחריה חוויתי דיכאון קשה וחרדות רוב הזמן שכבתי במיטה ולא היה לי חשק לעשות כלום כשהילד שלי היה בן חצי שנה החלטתי שאני מתחילה טיפול תרופתי בציפרלקס לאחרונה אני מרגישה שאולי אני חווה סוג של דיכאון סמוי מצד אחד כשאני עם משפחה וחברים אני מרגישה יחסית בסדר אבל כשאני לבד ברוב הזמן אני מצוברחת , לא מתפקדת אפילו כבר לא מבשלת שזה היה סוג של תרפייה בשבילי.. מה דעתכן?

מדברת אליך מניסיון עם מחלת נפש *ולא* דיכאון אחרי לידה- מחלת נפש/בעיה נפשית זה לא משהו שבא ואז נעלם זה התמודדות תמידית, אין תרופה שלא לקחתי, ובכל זאת יש כאלה שעובדים יותר ויש כאלה שפחות. זה לא נראה לי דיכאון סמוי, זה דיכאון רגיל ממה שאת מתארת. גם לדיכאון יש זמנים שהם יותר טובים ופחות. ממליצה לך אולי לנסות להתחיל טיפול פסיכוטרפיסטי(נראה לי ככה אומרים) עם עובדת סוציאלית או פסיכולוגית שיהיה לך מישהו שרואה את הדברים מהצד ויכול לייעץ לך ולעזור לך לעבור את התקופה הקשה. תדברי אם מישהו, ואל תתביישי לבקש עזרה. פה בשבילך 💜 מאמינה שלאט לאט תצאי מזה כמו גיבורה