פוסט פריקה- אני בת 29 ויש לי תינוקת בת חצי שנה, אני לא יודעת למה אבל אני מפוצצת בפחדים וחרדות לצאת מהבית איתה .. יוצא שאני כבר יותר מחצי שנה כל היום בבית כי אני לא עובדת כרגע אני מטפלת בה. היו פעמים שכן יצאתי איתה מהבית וזה עבר בשלום ואפילו יותר מזה- נהנתי מאוד וזה מילא אותי ואמרתי לעצמי שאני חייבת לעשות את זה יותר ואז שוב נתקפת בסרטים שמה אם פתאום היא תבכה, מה אם אני לא אשתלט עליה.. כל מני סרטים שאני ממש מכניסה לעצמי לראש ומאמינה לעצמי! אני לא יודעת מאיפה הפחדים שלי נובעים וכל כך קשה לי עם זה.. כבר תקופה שבעלי חוזר כל יום מהעבודה מאוחר ורואה אותי באותה פיגמה שראה אותי לפני שיצא מהעבודה. היום הוא כבר העיר לי ושאל אותי למה אני לא יוצאת מהבית ואיך אני לא משתגעת ומשתעממת. הרגשתי שזה נאמר כאילו קצת בזילזול והרגשתי כל כך קטנה וחסרת חיים וחברות בעינו. אני לא משתפת אותו ברגשות שלי ובפחדים שלי כי אני לא רוצה שזה יוציא אותי יותר קטנה מולו.. בקיצור אני ממש מרגישה מבואסת,מרגישה שכל כך בא לי לתקן את המצב הזה ולהיות כל יום בתעסוקה עם התינוקת ולא לפחד מכלום! ולקחת אותה לסדנאות ולבריכה ולים ויש לי עוד מלא רעיונות! אני לא יודעת איך לעשות את זה ומעניין אותי אם יש עוד בנות שחוו דבר כזה כמוני

תתחילי לצאת קודם למקומות קרובים ולאט לאט תגדלי את הטווח שיבוא הביטחון. אין לך מה לפחד כל התינוקות בוכים והתינוקת שלך לא שונה מאף תינוק אחר. הכל בסדר!!! תנסי למצוא אמהות בשכונה או לצאת עם עוד מישהי שלא תהיה לבד ותרגישי בטחון. תזכרי שחיים פעם אחת ושילדה שלך לא תהיה קטנה לנצח ולכן חשוב מאוד לצבור זכרונות שלא תתחרטי בעתיד.

באתי לנרמל. גם לי יש חרדות אחרי הלידה.. הרבה מדברים על דיכאון אחרי לידה (שיח חשוב מאוד) אבל יש גם קבוצה גדולה של נשים שמתחילות לחוות חרדות אחרי הלידה. יכולה להגיד לך מניסיון שטיפול פסיכולוגי עוזר מאוד מאוד מאוד.

מאיפה את? אני אשמח לצאת איתך

קודם כל כן, להרבה זה מפחיד חלק מתמודדות יותר וחלק פחות אני חושבת שלצאת באמת יעשה לך טוב אבל זה דורש להתמודד עם הפחד עושים את זה לאט לאט קודם לצאת לסיבוב בשכונה, לנסות לחתל/להאכיל בפארק (לא ביציאה הראשונה) לאט לאט צאי לטיול ארוך /רחוק יותר את יכולה לצאת בהתחלה עם בעלך/אמא/חברה לתחושת הגיבוי, אח"כ אותו סיבוב לבד את יכולה ללכת למפגש אמהות ותינוקות ככה שאם תרגישי צורך בעזרה יהיו סביבך עוד נשים באותו מצב ותראי איך מתמודדות בסופו של דבר אם תבכה? אז תרגיעי אם תהיה רעבה? תאכילי תהיה עייפה? תרדימי אם תראי שקשה לך פשוט תחזרי הביתה זה נהיה קל יותר מפעם לפעם זה אותו דבר עם ילד שני, הפחד להתמודד עם שניים יחד, אבל אם מתרגלים זה נהיה קל יותר

וואו זה נורמלי לגמרי ויותר מזה אני רוצה להגיד לך שברגע שאת ממשיכה במצב הזה ולא יוצרת שינוי זה רק מעצים את תחושת חוסר הביטחון שלך!!! העצות מעליי מאוד נכונות תעשי את זה בהדרגה צאי בהתחלה סיבוב קצר בשכונה אפילו עשר דקות אפילו רק בשביל לזרוק זבל פשוט להתלבש, להתאפר אם בא לך, להתבשם ולצאת- פשוט לצאת לא משנה לאן כולן עוברות את הפחדים האלה של מה יהיה אם... זה לגיטימי לגמרי זה לא הופך אותך לנורמלית פחות מכולן! זה בסדר וזה תקין ותעשי מה שצריך בהדרגה את אלופה 👑 את לא צריכה עזרה של אף אחד את אמא והילדה שלך בטוחה איתך כשאת בטוחה בעצמך!

.

תודה רבה לכולן, עזרתן לי מאןד🩷