בדיוק בשבת אמרתי את זה לבעלי את זה ,, שלידה ראשונה זה מפחיד וכל מה שמתלווה לזה לאחרי הלידה ולהיות עם ילד בבית לבד ילד משלך כאילו זה לא ילד שני או שלישי שאתה פחות או יותר יודע לקראת מה אתה הולך , פה הכל בפעם הראשונה וכו (ברור לי שזה קורה גם בלידות שניות ושלישיות וכו אבל הריון ראשון זה לגמרי קפיצה למים העמוקים )

נכון.. בדיעבד הלוואי שהייתי גם מתכוננת להשלכות של זה על הזוגיות עצמה. החודש הראשון לא פשוט וחשוב לדבר על זה לפני! זה עצה מהלב.

וגם אמרתי לו שקל זה לא יהיה .. זה גם נורא תלוי בגישה שלנו יש כאלו שלוקחות את זה בקושי רב ואפילו עד כדי דיכאון שאחרי לידה ויש כאלו שיותר זורמות וקלילות וזה גם דיי תלוי בגישה שלנו ..

זה לא רק גישה זה גם תלוי בילד ובמעגלי התמיכה שיש ליולדת. ילדים נולדים עם מזג ויש תינוקות שמלידה הם יותר קשים, רגישים, בוכים וכן הלאה.. חוסר תמיכה ומזג קשה של הילד יכולים להוביל כל אחת להתמוטטות, גם אם היא הכי חיובית שיש.

זה נכון.. ילדתי לא מזמן ובאמת אין שום דבר שיכול להכין לזה.. כמה שראיתי מסביבי נשים אחרי לידה, זוגות עם ילדים ותינוקות לא באמת הבנתי עד שחוויתי את זה בעצמי.. חשוב להתכונן כמה שאפשר ולדעת שזה משפיע על הזוגיות. באיזשהו מקום הכל מתפרק אבל נבנה אחר כך מחדש בצורה אחרת ובתקווה גם חזקה יותר.. חשוב שהבעל יתכונן מראש לדכדוך אחרי הלידה ולא ייקח אישית ושידע לזהות סימנים של דיכאון בהמשך.. וצריך גם לבוא בראש פתוח ולהבין שאת נכנסת להרפתקה הכי גדולה שהייתה לך בחיים ולדעת לזרום ולזכור שמיליוני נשים בעולם ילדו לפנייך וילדו אחרייך ואיכשהו מסתדרות בסוף גם כשנראה שזה סוף העולם.. ובסוף זה שווה את זה וזה הסיפוק הכי גדול שיכול להיות והאושר הכי גדול בחיים!

חשוב לי להגיב על הפוסט הזה כי מעולם לא הערכתי את עצמי כמו שאני מעריכה עכשיו כל ההריון שלי פחדתי וחששתי (הריון תאומים), לא מהלידה לא מהצירים רק מהחיים של אחרי. כמובן שזה בא גם מהסביבה שלא הרפו ורק אמרו לי בגדול נגמרו לך החיים… לילות בלי שינה לא יהיה לך זמן את לא תנשמי וכו יכולה לומר לך שילדתי לפני חודש, בעלי עובד מהבוקר עד הערב כולל שישי שבת ויום חופש אחד בשבוע, מה שאומר שאני לבד לבד לבד!!! העזרה היחידה שאני מקבלת זה מאמא שלי מידי פעם בסופ״שים כי אני גרה רחוק ממנה וחמתי שהיא באה להיות עם ילד אחד כי היא לא מסתדרת לבד עם שניים. אבל מהבוקר עד הערב אני לבד כל יום! כן זה קשה זה אינטנסיבי יהיה לך רגעים קשים… אבל זה מספק זה התגמול הכי טוב שיש מעולם לא הייתי מאושרת ככה סוף יום, העייפות הקושי התסכול זה שווה את זה. מתרגלים להכל לומדים לחיות ואם משהו חשוב לך את תעשי אותו. אין יאוש בעולם בעולם כלל תזכרי את זה. הכי חשוב תקשורת עם הבעל זה מאוד חשוב כי כן יש רגעים לא פשוטים. והדבר שהכי עוזר לי זה סוף יום בעלי מגיע אני נכנסת להתקלח מתמרחת בקרמים שלי יוצאת סיבוב עם עצמי ונחה מכל היום שהיה לי… אני יכולה לומר לך בפה מלא שאני ובעלי מאוהבים יותר מאי פעם !!! כל כך פחדתי שזה ישנה משהו איתו, ברגע שיש תקשורת ויודעים לדבר על הקשיים מצליחים לגבור על הכל.