הריון ראשון, עוד שבועיים אמורה ללדת, ופתאום אני כלכך מבוהלת 😓 מהאחריות, העבודה, החוסר זמן לנוח, הפחד שלא אתחבר, הפחד שלא אעשה עבודה מספיק טובה, שלא אהיה אמא מזפיק טובה.. הכל מציף אותי שאהיה תשושה ועייפה ועצובה ולא אצליח לתת לה את מה שמגיע לה כמו כל האמהות החזקות והג׳דאיות שעושות הכל במקביל וגם מבשלות, גם מנקות, גם דואגות לבית והכל ביחד 😢 מפחדת ולא מצליחה להרגע 😞 ושלא תטעו אני מחכה לה הרבה זמן ועברנו לא מעט כדי להביא אותה..

חששות הם טבעיים במיוחד בסוף כשהכל קרוב כולנו אמהות טובות גם אם אין תמיד כח להכל. אני למדתי המון על סדרי עדיפויות בטוחה שתהיי אמא מהממת זה בדם שלך תהני ממנה תחשבי רק חיובי💕

לקראת סוף ההריון אמרתי לעצמי "מה לעזאזל עשית לעצמך? את בת 27, עדיין סטודנטית, לא הספקת כלום, את עדיין ילדונת באיזה קטע את הולכת להיות אחראית לילד?". ממש הייתי בסרט. ובדיעבד, אני אמא חודשיים וחצי ואני נשבעת לך שזה הדבר הכי טוב שקרה לי. ואני אגיד לך גם למה. כשאת מסתכלת על הילד שלך - הוא גורם לך לרצות להפוך לגרסה הכי טובה של עצמך. ולא רק בעבור עצמך, גם בעבורו. אותו המשפט שאמרתי לעצמי בסוף ההריון הפך ל-"וואי אני צעירה, בכושר, יכולה לרוץ עם הילד שלי ולגלות איתו עולם. איזה זכות שיש לי השכלה כדי ללמד אותו וללמוד איתו ביחד, והיי אנחנו הולכים לגדול ביחד, כשהוא יתגייס תהיי צעירה רצח ועדיין תוכלי לחוות כל כך הרבה". קיצור - הכל הכל הכל הכל בחיים זה עניין של נקודת מבט. למה שלא תתני לה מה שמגיע לה? ילדים רק צריכים שיאהבו אותם. תחייכי אליהם הם יחייכו אלייך בחזרה.. וכשתראי אותה את לא תפסיקי לחייך, ולבכות מאושר, ולאהוב עד אין סוף ובחזרה. ויהיה לך כוח לעשות הכל בשבילה, בלי שעות שינה וגם בלי ארוחת הצהריים שהשארת על השולחן כי היא בדיוק התעוררה בוכה. העייפות מתגמדת, הקושי יתנדף ואת תגלי כאלו תעצומות נפש מול עצמך ותוכיחי לעצמך כל יום מחדש כמה את מדהימה (!!!), והיא תדע ותראה את זה ולנצח היא תאהב אותך.. היא תאהב אותץ על זה שקמת בלילה כי שמעת שהיא פלטה טיפה ולא יכולת לא לקום בלי לבדוק שהיא בסדר, והיא תאהב אותך כי חייכת אליה בזמן שהיא הסתכלה עלייך, והיא תאהב אותך על זה ששמת אותה על הבטן שלך, ונישקת אותה במצח. והיא תאהב אותך, בלי תנאים ובלי כלום. פשוט כי זו את, כי את שם. את אמא שלה וזה הכי גדול בעולם.

אני מאמינה שכולנו הרגשנו בשלב כזה או אחר בדיוק מה שתיארת. הדברים מסתדרים לאט לאט, את עושה את הדבר הכי גדול בחיים האלה ואת תהיי מצוינת ומדויקת לילדה שלך 💖

ואני רק רוצה להוסיף שזה בסדר לדחות את הכביסה למחר, וזה בסדר גם לקנות אוכל מבושל לפעמים וזה בסדר גם לאכול חביתה לארוחת ערב. הרבה יותר חשוב שתשקיעי זמן בעצמך ובלהנות מהילדה הזו שעבדת קשה להביא לעולם. אל תתחרי עם איזו דמות של אמא אידאלית.. כל יום תקומי במטרה לעשות את הכי טוב שלך נקודתית לאותו היום. פחות ציפיות - יותר נשיקות וזמן ליטופים ❤️

זה אכן קשה לא אשקר. ורובינו מרגישות שאנחנו לא טובות כפי שהיינו רוצות להיות. אבל לומדים להתנהל. זה לא מדע טילים. בהתחלה הצרכים של תינוקות מאוד פשוטים. לאט לאט מעלים לך את הרף. אגב כולם פישלו מתישהו וזה בסדר. אין מושלם

אני בת 23עוד מאת שתים

אמא טרייה את פשוט מרגשת בצורה לא מוסברת אני אמורה ללדת עוד מעט ועשית לי חשק ממש תודה רבה לך את מחזקת עם המילים שלך אהבתי את התגובה שלך מאוד❤️

תודה ❤️❤️❤️ פשוט כתבתי את האמת

וגם ביום של הלידה סגולה ליולדת להתפלל על הנשים שלא מצליחים עוד היה לך ארבה כאשר ונחת ומבינה אותך גם איתי בתיסכול שלך בכיתי שמחזור היה בה 💌♥️❤️😘🤩😍🥰💝💖🖤💚🧡💜💛💙💓💗💞💕🤎👄🤩😍😘😘🥀🌹💐🌻🏵️💮🌸🌷🌺