מדוכאת של החיים אני עם ילדה בת שנתיים כמעט בבית מאוד קשה בימים ובלילות בקושי ישנה אני חודש תשיעי בעלי עובד כמעט 24/7 בקושי יוצא לנו לראות אותו אני לא ניידת בלי אוטו נורא בא לי לעשות דברים לפני הלידה השנייה כי יודעת ששוב אני אתקע בבית כמה חודשים טובים אם לא יותר כבר מרגישה שאני מתחרפנת בעלי לא מבין את הקושי שלי מזה להיות עם ילדה בת שנתיים בבית כל היוםםםםםם 24/7 גרה בעיר עם ההורים שלי אבל הם גם לא ניידים ואני גרה יחסית רחוק מידי פעם אמא שלי באה לעזור לי קצת שעה שתיים שפנויה אבל כל הזמן תקועה בבית לא יוצאת אליה כי יש לנו גןר כלבים שמקבל טיפול תרופתי אז צריך כל שעתיים לטפל בו כאילו חסר לי מה לעשות בחיים מרגישה שאני כבר עומדת להשתגע באלי קצת ים או חופש משהו כיף עם הילדה גם אבל אין לי אופציה כל הזמן אותו שיגרה אותו יום אותו דבר אפילו לצאת לעבודדד רק להשתחרר כבר כלכך קשה לי וההריון כבד לייייייי ואין לי חברות ובקיצור אכלתי תראש תודה למי שקוראת😂

בנוסףףף להכל בעלי יוצא לעבודה ושמסיים מבלה עם חברים שעתיים שלוש קבועעעע בגלל שהוא עובד בלילה אז אני כביכול לא מרגישה את זה חייבת לציין שהוכ עובד גם בבוקר בקיצור עצבים של החיים

מבינה אותך גם בעלי עובד עד מאוחר.. תנסי לראות סרט טוב או לשמוע שירים לעשות סיבוב מה שעושה לך טוב

איך אני אעשה סיבוב זה הכל עם הילדה ונורא קשה לי אני בקושי זזה

מתה לעשות סיבוב בקניון סתםםםם אפילו אבל קשה לי איתה לבד

גם נסיעות באוטובוסים וזה

פעם ב לנסוע באוטובוס שווה או מונית עדיף מאשק לקבל דיכאון בבית ובסופש שלא עובד תנסו לצא

אנחנו שומרים שבת אז בסופש הולכים לחמותי או להורים שלי אבל הוא עובד שישי ומוצש ככה שאין לנו באמת זמן אחד לשני ולרוב הולכים לחמותי שם אין לי אותו בכלל

יש מוניות ב״ה תצאי לטייל בגינה עם הילדה

מטיילות בגינה כל יום ליד הבית אבל חסר לי כלכך לצאת הכוונה מאיזור הבית חחחחח ואם אני רוצה לסוע במונית עושה לי סרטים שזה יקר (הוא צודק) אבל מידי פעם מגיע לי גם לא ?? משתגעת