וואי בא לי פשוט לבכות! לא יודעת מה קורה איתי אני כבר עייפה נפשית ופיזית אני שבוע 21 ופשוט מרגישה לבד!!! אני לא בקשר עם המשפחה שלי ולא עם של בעלי הוא רוב הזמן עסוק בשלו בטלפונים ובעבודה לבדיקות אני הולכת לבד לא יוצאת לשום מקום מעבר ללימודים או לבדיקות כרגע אני גם בתקופת מבחנים אין לי חשק ללמוד וכל כך קשה לי עם הבצקות ברגליים די נשבר לי ובאמת שאני על סף בכי

ואוו באמת מצב קשוח, הייתי מציעה לך כן לדבר קצת עם אמא /אחיות... לי אישית זה ממש משמח וממלא אותי (רק במידה והקשר עושה לך טוב והן לא מכבידות עלייך, אבל זה מאוד טיבעי שמשפחה זה מנחם ומרגיע)

אני פשוט בוכה... פורקת ונותנת לזה מקום. קראתי באיזה פוסט שמישהי רשמה שהריון זה שיווק מוטעה, כל מה ששמענו על הריון ממש ממש לא קורה בחיים האמיתיים. זה בסדר לבכות וזה בסדר לכאוב זה חלק מהרגשות שלנו. היום סוף סוף הצלחתי למצוא זמן לדבר עם בן הזוג, ישבנו פנים אל פנים ופרקתי הכל, בכיתי, התבאסתי ומה לא.. והוא היה שם, קשוב אליי, מבין ומפנים. תמצאי את הזמן הנכון לשבת איתו ולהסביר לו מה עובר עליך, תשתפי אותו ותיפתחי אליו, ככל שידע מוקדם יותר כך יוכל לעזור לך בהמשך. מחזקת מרחוק ומקווה שהכל יעבור בקרוב ונמשיך את ההריונות בגישה חיובית עם הרבה חיוכים וצחוק ! 🫶🏼🫶🏼❤️

חיבוק

מאיפה את ??