אני כבר מיואשת לילות ללא שינה תינוק בן שנה ו4 חודשים נהיה הרגל חדש לא מוכן להירדם אם אני יוצאת מהחדר הוא חייב לישון רק שאני בתוך החדר ואז שהוא מתעורר בלילה במקום להרדים את עצמו הוא בודק שאני בחדר כל שנייה ולא מצליח לישון יש לי כורסא בחדר שלו והוא פשוט מכריח אותי לשבת שם עד שהוא נרדם לפעמים גם שעה ואין הוא פשוט לא מוותר חייב שאני יהיה נוכחת בחדר שינה.. זה מאוד מקשה עלי וזה יוצר לילות ללא שינה.. האם לעוד מישהי זה קורה ומה עושים כדי לגרום לו להירדם לבד ללא נוכחות שלי בחדר?

לא ללוותר לו עם כל הקושי הוא יבכה תחבקי ותצאי כל פעם תיכנסי תסבירי ותצאי ככה עשיתי לבת שלי

הוא גם עם שלשולים ולאחרונה פחות מרגיש טוב אני לא יודעת אם זה קשור או שזה פינוק ניסיתי לוותר אני כבר 3 שעות לא מוותרת אבל הוא צורח ברמות שאי אפשר להסביר כואב לי הלב אני לא יודעת איך לשנות את זה

נסי לשלוח את בן הזוג בלילות אליו כשבוכה, גברים נוטים להיות פחות רגישים מאיתנו והפעוטים הולכים לישון יותר בקלות (פחות תלות) כי אותו דבר היה גם אצלי. אבל בעלי היה כל שנייה משכיב (2 דקות נשאר ויוצא) ושוב ושוב.. עד שהפעוט נכנע. לא קל והרבה סבלנות.

בעלי היה איתו עכשיו שעה ואני כבר מהשעה 22:00 עד עכשיו כבר כמעט 2 בלילה הוא לא נכנע וצרחות אימים שכבר אני בוכה אני לא מצליחה לגרום לשינוי כי הבכי קורע לב הזה שובר אןתי נלחמתי מהשעה 22:00 ועכשיו הרמתי ידיים ויתרתי כמה אפשר לנסות עברו כבר כמעט שלוש שעות ויותר והוא לא מתייאש אז אני כבר לא יודעת

זה לא הרגל מותק, יש בגיל הזה חזרה מאוד מאוד חזקה של חרדת נטישה. עוד קיבלת את זה קל, הבן שלי דרש לישון עליי לכמה זמן. פיזית עליי. לפעמים הוא היה מתגלגל ויורד מעצמו כי לא היה לו נוח ומתעורר אחרי שניה בצרחות ומטפס עליי 🙄 תקופה קשה, אבל תני לו מה שהוא זקוק. הוא צריך את הביטחון שאת שם, זה חולף מעצמו.

ותינוק לא מכניעים, תינוק מגדלים

אני נכנסתי ויצאתי מהחדר לפחות 20 פעמים ברור שיש חרדת נטישה אבל אני נותנת לו תמיד הרגשה שאני פה בשבילו וכבר לילות שלמים שאני יושבת לידו עד שירדם אבל הוא מתעסק בלהסתכל עלי במקום להירדם ויוצא שהוא גם מסכני כי הוא לא ישן בלילות ובמהלך היום זה משפיע עליו.. אני רוצה לשנות את זה ובכל זאת לתת לו ביטחון והרגשה שאני תמיד פה ובגלל זה נכנסת ויוצאת מהחדר כל פעם להראות לו שאני תמיד פה ולא נעלמת אבל זה לא עוזר כמה שאני מסבירה לו ומראה שאני לא נעלמת הוא לא מוכן לוותר על זה שאני פשוט ישב ויחכה שירדם ולפעמים זה יכול לקחת שעות.. המטרה היא שלו יהיה יותר טוב וגם שאני יוכל לישון בלילה כי זה לא קל.. מציינת שהוא היה ישן לילות שלמים זה פתאום נהיה ככה והחמיר.. אשמח להמלצות איך להתמודד עם זה

את לא יכולה להסביר, ביטחון זה לא משהו שלומדים ביטחון זה משהו שמרגישים. אם הוא מראה לך שהוא צריך שתהיי שם עד שהוא ירדם אז תהיי, זה לא משהו לא טבעי.. הוא תינוק קטן מאוד, זה ילד בן 5 שעוד אפשר ללמד ולצפות ממנו להבין. אם הוא בשלב של חרדת נטישה , הוא באמת חרד. במהלך היום אפשר לצאת ולחזור עם משחקי קוקו וזה יעזור, אבל שינה היא רגישה. את מצד אחד מצפה ממנו להרדם בנחת, אבל מצד שני מנסה גם "ללמד" אותו משהו תוך כדי.. מובן שיהיה לו קשה. העובדה שאת לא נעלמת היא משהו שהוא ילמד בעצמו בתוך לא הרבה זמן. אם הוא מאותת לך שהוא זקוק לך לידו עד שירדם, הדרך העיקרית להקל על שניכם היא פשוט לאפשר לו את זה עד שהוא יהיה בטוח מספיק לשחרר. הציפיה הזו שידע שאת כאן כשהוא חווה שלב התפתחותי כזה היא לא ריאלית.. זה ממש בסדר שהטא צריך אותך, וזה יקל גם על שניכם.

היי פיונה זאת הייתה תקופה מאוד קשה אבל נעזרתי ביועצת שינה בעיקרון יכול להיות שזה כאבים ואם כואב לו והוא לא מסוגל להתמודד אז כן כדאי שתהיה שם לתמוך בו הבעיה שזה הופך להרגל ושיגרה ואז הם חייבים אותך לשבת על הכיסא לידם בשביל להירדם ואצל הבן שלי זה הפך פשוט להיות הרגל ופינוק גם שכבר הרגיש טוב.. ולכן הסברתי לו כל פעם שנכנסתי לחדר שאמא פה אבל היא לא יושבת בכיסא ובהתחלה היו צרחות ובכי אבל דאגתי להיכנס כל 2 דק ולהראות לו שאני עדיין פה ואני לא עוזבת גם אם אני לא יושבת בכיסא עד שהוא התעייף והלך לישון וככה שבוע שלם היה מאוד מעייף והוא כל הזמן ניסה עד שלמד בהרגל החדש שאמא לא יושבת בכיסא אבל שהוא צריך אני תמיד באה לחדר שלו ונמצאת שם לידו ומאז התחיל לישון הרבה יותר טוב ולהרדים את עצמו בלי להיות תלוי בזה שהוא יראה אותי יושבת לידו וזה הרבה יותר מקל עלי במיוחד שאני עוד מעט צריכה ללדת עוד אחד.. זה תהליך של כמה ימים אבל תעשי את זה שאת רואה שהוא מרגיש טוב ולא ברגע שכואב לו אחרת זה יקבל משמעות אחרת