אוף מעכשיו אני כבר מפחדת רשמתי לספטמבר הקרוב את הבת שלי למעון היא תיהיה רק בת חצי שנה,אבל אין לי ברירה אני סיימתי את התואר ומתחילה את שנת הסטאג׳ שלי, ממש בלחץ וחששות עם כל המקרים שיש השם ישמור ! את הבכור הכנתי רק בגיל שנתיים וחודשיים וזה ממש שונה בהרגשה ,לא יודעת מה לעשות מצד אחד אין לי ברירה🥲 רשמתי אותה לאותו מעון שהבן שלי היה-בוא נכנס ישר לכיתת בוגרים ושם הייתי מרוצה מהגננת עכשיו זה כיתת פעוטות

אין מה לעשות!!! אם הייתה לך אפשרות להישאר בבית כיובן שהיית עושה את זה אבל אין לך ברירה נכון? לצאת לעבוד כמו שרוב הנשים עושות כדי לפרנס את הילד באמת אין ברירה במצב של היום תשלחי אותה לגן עם מקליט ותשבי על זה כל יום לשמוע שהכל בסדר לצערי גם אם מדובר בגן מושלם שאמא שלך מנהלת אותו כבר אי אפשר לדעת כמו ההיא מאילת שהנכדים שלה היו בגן הזה!!!

מבינה אותך. זה קשה להכניס לגן ולא משנה באיזה גיל. אין לי טיפים אבל תדעי שאת לא לבד בחרדות

אוף מצב ממש מבאס כמובן שלא מצפה שישמרו כמו אמא לא קיים דבר כזה. אבל עם חמלה ובלי כל המקרים שיש היום השם ישמור על כל הילדים שלא נשמע דבקים כאלה יותר!! כואב הלב כל פעם מחדש