פוסט פריקה של אמא עייפה ומיואשת… בת שנתיים וחודשיים בשבוע האחרון הייתה חולה מנוזלת ומשתעלת הייתה נרדמת בסביבות20:00-21:00 גג ומתעוררת אחרי שעתיים ורק מקטרת…פעם היא רוצה מכנס ארוך(ישנה ללא מזגן) פעם היא רוצה להחליף חולצה טוענת שהיא מלוכלכת והחולצה נקייה הלבשתי לה אחרי מקלחת,פעם היא רוצה מים בכוס פעם מגרד לה הגוף היא רוצה קרם פשוט לא נסבלת כבר אתמול אותו סיפור קמה ב23:00 ולא נרדמה עד 4 בבוקר אני ואבא שלה כבר עייפים מותשים עצבנים רבים בגללה מלא אני מרגישה שכבר מאבדת את זה במהלך היום היא בגן הכל בסדר שם ושהיא באה הבייתה מתחיל הקרנבל כל דבר רוצה ואויי ואבויי אם לא מקבלת בכי צרחות עד כדי שיעולים והקאות…היא חא הייתה ככה אשמח לשמוע אם מישהי חוותה כזה דבר וזה נורמלי וחולף כי אני על סף התמוטטות כבר😭

אולי בודקת את הגבולות שלכם? רוצה להתחיל להחליט לבד וכאלה זה הגיל פחות או יותר איזה באסה לשמוע אבל אני אישית לא קונה את הדברים האלו אם אני מחליטה אני מחליטה הילד/ה לא קובע לי כלום. וככה זה מתנהל מול הילדה שלי. אם היא רוצה היא תבכה אני אדבר איתה גם אחזור 100 פעם בסוף היא תקלוט זה עבודה קשה ובהחלט משתלמת,אני חושבת שהכול זה בידיים שלכם אל תתייאשו ברגע שאת מחליטה שמשהו זה לא אז זה לא נקודה . בעלי יכול לעמוד מהצד ולראות אותי מנהלת איתה שיח תוך כדי שהיא בוכה ומת להתייאש כי אין לו כוח לשמוע אותה כבר אבל בפועל מה קורה בסוף? היא מקשיבה לי ונרגעת והכול נגמר אז אני חושבת שאת צריכה להיות מאיד חזקה,בנוסף יש ימים שהם קשים ואני מתייאשת וזה קורה אבל אני לא נותן לזה להיות תמידי

מלא כוח נפשי בסופו של דבר זה משתלם,כמובן אם הסיטואציה שלכם קשורה במשמעת