פוסט פריקה ...קצת ארוך סליחה אני נשואה +2 צמודות מהממות אחת אחת הגדולה שנה ו10 והקטנה שלושה חודשים מרגישה תסכול אני עייפה פיזית, נפשית, מנטלית מה שתרצו לא עומדת בזה יותר. למרות שיש אבא לבנות שלי מרגישה לבד ! מרגישה שעשיתי טעות שהתחתנתי איתו הוא חסר אחריות שאין לתאר הוא נרדם כל הזמן חוזר מהעבודה הולך לישון ויכול לישון כל היום עד הבוקר. יוצא שאני מתמודדת כל הזמן לבד עם מקלחות והרדמו עם בכי הכאבים שלהן ויש פעמים שאני כל כך עייפה שאני מוותרת על מקלחות ! קראו לי כמה מקרים איתו שהייתי צריכה להשאיר את הבנות איתו כי היו לי סידורים והוא פשוט נרדם חמתי שמעה את הגדולה בוכה מהחלון של בית שלה כשהיא עלת למעלה ... ואני מריצה סרטים מה היה קורה אם היא היית שומעת אותה , ובלילות שהתינוקת מתעוררת בוכה (גזים) הגדולה מתעוררת איתה והיא גם בוכה והוא לא מעניין אותו ממשיך לישון! והוא שומע!!! הוא פשוט מתעלם ניהלתי איתו כבר שיחות של "הן גם הילדות שלך וכו' ואם זה לא משתנה אז אין לי מה להמשיך עוד וזה.." עובד יום יומיים וחוזר חלילה היום הגעתי לסף היכולות שלי אחרי כמה לילות וימים ללא שינה וזה כבר התחיל לפגוע בבנות שלי בקטע שאני צועקת עליהן מתסכול שלי וזה לא מגיע להן בשום צורה אני מרגישה שיש שם בעיה רפואית כל שהיא והוא מסרב לעשות בדיקות הצבתי אולטימטום שאם הוא לא בודק את עצמו הוא עף מהבית העפתי את כל הדברים שמפריעים לו לישון בלילה צעד אחרון שאני עושה לפני שאני מפרקת את החבילה מעדיפה ילדות שמחות בתוך בית שמח ומשפחתי מאשר שיחיו במרירות חייבת לציין שאני באמת אישה מפרגנת מנסה לעודד אותו לצאת לטיול איתנו כמשפחה או עם חברים שלו, לראות עולם לטוס (כן הרבה חושבים שאני משוגעת) והוא פשוט תקוע בשולו וזה מוריד משעמם ומדכה תקועה בשיגרה שוחקת ! אם יש לכן טיפים עצות איך להתמודד עם עם המצב הזה אני אשמח

תודה לך הייתי צריכה את זה באמת !♡ כמובן שלא באמת הייתי מפרקת כי הוא כן חשוב לי ואלוהים יודע כמה והוא אוהב את הבנות מאוד שאלוהים יסלח לי על המחשבות שלי לפעמים הייתי פשוט צריכה לפרוק לפני שאני מאבדת את זה סופית !