היי לכולן אשמח לשמוע את דעתכן לריב שהיה לי עם חמתי ביום של הברית של הבן שלי : ילדתי באמצע מאי את הבן ( יש ילדה בת 4 בבית) והתכוננתי לברית , הכנתי תיק לתינוק עם כל מה שצריך כולל בגדי החלפה לגדולה כדי שיהיה לה נוח , באיזשהו שלב חמתי מציעה לי בגד שהיא קנתה לה ( שלא כל כך אהבתי ) והיא ממש התעקשה על כך , אני באותו יום הייתי פקעת עצבים כי הייתי לחוצה לקראת הברית , חששתי לשלומו של הילד - בקיצור לא היה ממש עם מי לדבר , תוסיפו לזה את המצב הנפשי הירוד שלי מאז הלידה ויצא לי "תודה , הכנתי לה בגדים" ו"אין לי זמן להתעסק בזה" בנוסף הבטיחה לי שחברה שלה ( שעובדת כאחות בבית חולים ) תדאג להביא גאזות לברית , אני חששתי שהיא לא תגיע בזמן כי היא גרה רחוק אז ביקשתי מבעלי שיילך לקנות לכל מקרה - כדי שלא ניתקע בלי חמתי נעלבה מכל המצב ויצאה לחדר המדרגות והתחילה לבכות , סירבה לדבר איתי במשך כל הזמן הזה למרות ששאלתי אותה מספר פעמים מה קרה ( למרות שבתוכי ידעתי בדיוק ממה היא נעלבה ) , הרגשתי שאני לא יכולה להתמודד עם זה ופשוט החלטתי לשחרר כי כמה אני יכולה "להתחנן"? מאז הברית חמתי מסרבת לדבר איתי ( כולל התעלמות מקיומי בכל שיחת וידאו שבעלי עושה לה עם הילדים ) היא רצתה להגיע לראות את הילדים וקבעה עובדה שהיא תוציא את הגדולה מהגן מבלי לחשוב לבדוק אם זה בסדר מבחינתנו , בעלי אמר לה שתדבר איתי והיא בתגובה אמרה לו שאין לה עם מי לדבר ושהיא לא רוצה לדבר איתי אף פעם , אני מוציאה את הילדה בשעה 15.00 תאמר לגננת !! לאחר ששמע אותה אומרת את זה בעלי אמר לה שלא תגיע בכלל בקיצור אנחנו במצב נורא מוזר שבו אנחנו לא מדברים איתה והיא לא איתנו , עם כל המצב אני חושבת גם על הילדים ועל ה"עונש" שהיא נתנה להם ולעצמה - לא לראות אותם לטובת האגו לפני שתכתבו לי להתנצל - הסיבה שאני לא הולכת להתנצל אליה - היא כי ניסיתי יותר מפעם אחת והיא סירבה לדבר איתי כמה בן אדם יכול לנסות ולנסות כשבצד השני הוא זוכה ליחס כזה ?? סליחה על החפירה אבל אני ממש אשמח לשמוע דעות עצות שלכן תודה רבה רבה על ההתייחסות ❤️

נשמע שחמתך צריכה להתבגר🧐 באסה שאת צריכה לעבור את זה ככה.

לפעמים החמות דורשות חום ותשומת לב יותר מילדים קטנים הזוי!!! כאילו חסר לך במה להתעסק ככשיו

איףףףףף איזו התעסקות מיותרת... לא נעים לי להגיד, אבל תני לה את הזמן לעשות ברוגז כמה שהיא רוצה, בסוף יעבור לה כשיתאים לה. לנו היה משהו אחר עם החמים וגם עשו לנו ברוגז ולא דיברו איתנו שנה, עד שהתגברו והגיעו להתנצל והמשיכו הלאה. אבל היא בנאדם מבוגר, ועד שהיא לא תחליט להתגבר חבל על הניסיונות שלך. בנתיים תהני מהשקט (: לא סתם קוראים להם חמים, הם חמי מזג ואוהבים לחמם את האווירה 🤣 כנראה בגיל השלישי חסר דרמות ואקשן, אז דואגים לייצר...

לא היית צריכה להתמודד עם הבכיינות הזאת שניה אחרי שילדת ממש מרגיז . בכל מקרה מציעה שתאספי כוחות כדי להשלים איתה כי לפי ההתנהגות שלה זה לא יגיע ממנה. תקחי את הצד הבוגרר ותחשבי על דרך להשלים איתה כי זה יכול להיגרר ולהרחיק לכת בסוף בעלך צריך אמא והילדים שלך סבתא. אוליי לקנות לה משהו קטן ולהפתיע אותה בבית ומשם כבר יזרום (מקווה לפחות) בהצלחה

הייתי נותנת לה לאכול את הדיסה שהיא בישלה. אם היא רוצה לראות את הנכדים שלה שתתאפס ומהר..

כנל כמו הילה הייתי נותנת לה להתאפס ולהתנצל בעצמה ובטח לא להוציא את הילדה מהגן מבלי רשות שלכם

ממש מעצבן להיות בסיטואציה כזו בעיני במשפחה עדיף להיות חכם ולא צודק, בעלך מכיר אותה טוב יותר, תחשבו או מורידים אותה מהעץ המטופש שטיפסה עליו יש אנשים שצריכים זמן אחרים התנצלות לפעמים להגיע עם עוגה/פרחים ולדבר לפעמים יש מישהו למשל קרוב משפחה אחר שיוכל להרגיע אותה

היי לכולן - קודם כל אני ממש מודה לכן על התמיכה והתגובות , זה גרם לי להרגיש שזה לא הזוי כל התחושות שלי לגבי הסיטואציה הזאת רציתי לעדכן שאחרי שישבתי עם עצמי ונתתי לזמן לעבור החלטתי לשלוח לה הודעה מוקלטת מהטלפון של בעלי , הודעה עניינית מאוד שהמטרה שלה הייתה להתקדם הלאה מהמצב הזה כי בסופו של דבר יש פה גם את הילדים שלי , הנכדים שלה שהיא מפסידה זמן איתם על הטירוף הזה , הסברתי לה שאני רוצה שנתקדם ונשים את זה מאחורינו כי גם לה וגם לילדים זה לא מגיע - היא בחרה שלא לקחת את ההזדמנות ובחרה באגו שלה וממש אמרה את המילים "אני לא רוצה לבוא" , "אני לא רוצה לראות אתכם(אותי ואת בעלי)" אני הייתי ועדיין בהלם מהבחירה שלה , כרגע אני לא מגיבה לזה כי אני באמת מרגישה שעשיתי את המקסימום שלי בכל זה... אני פשוט באמת בשוק שהיא מעדיפה לשבת לבד עם עצמה הרחק מאיתנו בידיעה שיש לה נכדים שגדלים ומשתנים מיום ליום , שמתפתחים להיות אנשים קטנים ושהיא לא תראה את זה

עצוב שזו הבחירה שלה תהיי שלמה עם עצמך שעשית מה שיכולת בשביל בעלך והילדים לצערי לא כל ההורים הם מיטיבים

כמו שכתבתי קודם, זה יגמר ברגע שהיא לבד תחליט להתגבר על זה בזמן *שלה*, באמת שזה בכלל לא קשור אלייך. כל הכבוד שעשית את המקסימום! את, בעלך והילדים תמשיכו הלאה ויהיה לכם כיף ומהנה. ביננו, את לא באמת צריכה אותה, היא לא אמא שלך, ואת תגלי שגם הילדים נהנים מאוד בקיץ ולא מתעסקים בזה. היחידים שנפגעים זו *היא* קודם כל, ואחר כך הבן שלה. בשלב שהיא תראה שכולם ממשיכים בלעדיה ושבסוף רק שניהם נפגעים, היא תתקדם. מקווה בשבילה שתבין מהר, אבל גם אם לא - זה לגמרי שלה. לי כאב בסיטואציה דומה רק על בעלי, אבל בסוף זה עבר...