להריון הראשון לקח לי שנה להיכנס. לשני בהריונות שלאחר מכן נכנסתי ממש מהר ובקלות, רק שהם הסתיימו בהפלות בשבוע די מוקדם. מנסה שוב להיכנס. כבר שנה. עדיין לא זכיתי לראות שני פסים. ואחותי.. 3 חודשים אחרי שהתחתנה כבר בישרה על הריון. הבן שלה חגג עכשיו שנה, והיא מודיעה לנו שוב על הריון. קשה לי לשמוח, כי אני אכולת קנאה וכאב. מזל שהיא הודיעה לנו בווטסאפ ולא פנים מול פנים, ככה שאני לא צריכה להתאמץ ולהסתיר את הדמעות שמסרבות לעצור

קודם כל חיבוקים חמים! ממש לא פשוט. המלצה שלי, 'המתפלל על חברו נענה תחילה' תתפללי עלייה שההריונות שלה יצליחן ושיהיה לה קל וטוב ובעזרת ה, בזכות זה ה יעניק גם לך. מניסיון ככה הרגשתי שקורה לי. מעבר לזה, היא אחותך שמחה שלה זה שמחה שלך אל תצרי עין על שמחה של אחות

טבעי לגמריי, אבל אל תקנאי באחרים לכל אחד יש את הבעיות שלו.. את לא יודעת מה השק שהיא סוחבת ..

🫂❤️‍🩹

תפרידי בין העצב שלך לשמחה שלה, הילדים שלה לא באים על חשבונך, היא לא עקפה בתור הגיוני להיות עצובה ובטח כשיש הריון לידך שמזכיר לך שאת לא מצליחה כרגע אבל זו אחותך, יהיה לך אחיין חדש ולבן שלך עוד בן דוד וזה נפלא

היי יקירה לגיטימי להיות אכולת קנאה וכאב, ולא לשמוח. אנחנו בני אדם ויש לנו רגשות. טוב שיש לנו את פורטי לפרוק ולשחרר, מה שקשה להגיד לפעמים למשפחה. אולי אחותך כואבת את כאבך, והיה קשה לה לספר פנים מול פנים. אני מאחלת לך הריון תקין ושהדמעות יהיו של שמחה.

תודה אנונימי! קיבלתי מהתגובה הזאת את כל מה שחיפשתי- הבנה💖

שמחה שעזרתי