סיפור הלידה שלי: בשעה טובה נולד לי בן ראשון מתוקי מתוקי בשבוע 36+6 . אז ככה בתחילת ההריון כאשר יצאה לי בדיקה חיובית והלכתי לבדיקת רופא הרופאים בהתחלה לא ראו שק הריון ואמרו שבשבוע הזה הם צריכים לראות שק לפחות ושצריך לשלול שזה לא מחוץ לרחם וגם הבדיקות דם של הבטא לא עלו כמו שצריך וכבר סוג של הייתי בייאוש כי כבר עברתי פעם אחת גרידה עקב עובר ללא דופק ולא רציתי לעבור זאת שנית. ממש התפללתי ל-ה׳ שהכל יהיה בסדר הלכתי לקברי צדיקים כי ממש בכיתי ולא הבנתי למה זה קורה לי. פתאום הבדיקות דם של הבטא התחילו לעלות הלכתי לרופא פרטי שראה שק הריון ואמר לי שכנראה היה ביוץ קצת מאוחר ולחזור עוד 10 ימים לבדוק דופק. וכך היה פתאום הבדיקות יצאו תקינות, השקיפות תקינה הסקירות הכל יצא תקין ומצויין פתאום ומבדיקה לבדיקה כל הזמן אמרתי תודה שהכל עבר בשלום ועובר בשלום. מפה לשם בשבוע 36+5 אני חוזרת מהעבודה ומיום סידורים ארוך ונשכבת לנוח במיטה אני קמה אחרי איזה שעה כזה ופתאום ירידת מים ממש ממש ברמה שכל הבית שלי מים. אפילו לא היה לי תיק לחדר לידה כי לא חשבתי שאלד בשבוע כזה מוקדם אבל תוך 10 דקות ארגנתי דברים חשובים בתיק ואני ובעלי יצאנו לבית חולים. 24 שעות של לידה תחילה הייתה רק פתיחה 1 בהתחלה שהגעתי ובגלל שלא היה צירים רצו לשים לי פיטוצין ולהתחיל תהליך לידה ואני אמרתי להם לחכות לבוקר כדי לראות אם יתקדם משהו באופן טבעי. חיכיתי לבוקר לא התקדם לבד אז ב10:15 הביאו לי פיטוצין לזירוז השתמשתי במכשיר טנס אבל בפתיחה 4 כבר היה לי קשה כי זה הרבה שעות אז ביקשתי אפידורל וברוך השם בשעה 3:33 ילדתי את האוצר הקטן בשבוע 36+6 וכל כך שמחתי.

מזל טובבב ענקייי

מרגש ממש מזל טוב

ווואווו איזה מממרגששש אמאללללההה כמה צריך להודוות איך כל דבר לא מובן מאליווווו 😍😍😍😍 מזלטוווובב אהובה