תקשיבו אני באמת חושבת שעם כול זה שהלב שלי פגוע וכאוב אני חשבתי שפשוט שנתיים לחיות עם הזבל הזה ופשוט אני יגדל את הילדים וגם יקח את הבכור שלי לטיפולים שהוא זקוק להם ולהתמקד בו והתינוק שלי ואז שהם קצת יהיו בני 3 ו5 להיפרד ממנו ולהיות חופשיה ולהתחיל את החיים שלי

מה דעתכן??

אני לא ימכור את הבית וגם זה יותר כלכלי למשל קלנאית תקשורת צריך לשלם וסוג של יציבות בבית כי אם עכשיו למשל אני נפרדת אז הוא בטוח ירצה שנמכור את הבית ואז זה אומר לחזור לבית של אמא או שאני משכירה עם הכסף שאין לי

כשנפרדים זה לא אומר שהאבא לא ישלם חצי חצי על הכל (כולל קלינאית במידה וצריך) לגבי שכירות הוא יצטרך לשלם מדור במידה ואת המשמורת העיקרית (על שני ילדים נראה לי זה 40 אחוז משכר הדירה. ) אם תמכרי את הדירה תקבלי חצי ממנה ואז יש לך חסכון רציני בצד. בקיצור ,כמו שכתבו מעלי תפני לעורך דין ותבדקי מה מגיע לך. שנתיים יכולות להיות מאוד שורטות בנפש שלך ובנפש של הילדים שלך(כשרואים זוגיות לא תקינה)

לא עבר שנתיים מאז שקנינו את הבית ואני לא רוצה להסתמך עליו ולסמוך עליו וגם אם ניפרד לא חושבת שהוא ירצה לראות את הילדים שלו

את לא חושבת שירצה לראות את הילדים אן תפרדו? רק לפי המשפט הזה אפשר להבין שמדובר באדם לא טוב ולא חיובי שזמן נוסף שהילדים רואים אתכם ביחד יכול לשרוט גם לך וגם להם את הנפש. מה העניין עם השנתיים מאז שקניתם את הדירה? אפשר למכור ולעשות חצי חצי

הבית של אמא שלך מרווח? את יכולה להסתדר אצלה עם הילדים בערך שנה? ככה תוכלי לחסוך כסף ואל תשכחי שהוא מחוייב במזונות את לא נשארת בלי שקל

לא הוא קטן וגם אבא חורג שלי קרציה למרות שהוא מפנק אותם אבל מעצבן אז ככה שאני לא מצליחה לעזוב

אולי כדאי לך להכין את הקרקע, להתחיל לחסוך כסף לשכירות ותוך כדי להתייעץ עם עורך דין איך את יכולה לפעול. הוא גם אמור לשלם לך חלק מהשכירות בלי קשר למזונות ככה שזה מאוד עוזר

אין לי איך לחסוך אני לא עובדת ואני לא רוצה להיות תלויה בו אחרי שניפרד אבל עוד כמה חודשים אני יתחיל לעבוד וגם הם יהיו במסגרות בגלל זה לא יודעת מה לעשות