אני שונאת את התחושה הזאת, מרגישה מוצפת רגשית, כולי על ספק דמעות, פשוט שונאת את זה...בעז"ה יהיה לי בן מתוק מדבש, ילד ראשון, מפחדת שאוליי לא אהיה אמא טובה, מפחדת שאהיה כמו ההורים שלי, חסרת רגישות, מנותקת, רחוקה ממנו (למרות שמאוהבת בו עכשיו משהו מפחיד בתנועות, בזה שמדברת איתו וזה עוד לפני הלידה). אבל מפחיד אותי שאהיה אמא גרועה, לא אכפתית, מפחדת להעביר אליו את השריטות ילדות שלי. זה כל כך מתיש אותי נפשית לחשוב על זה, וכל כך מפחיד.

עצם זה שאת כותבת אתזה את לא תיהי❤️ רואים שאת רגישה

אני חושבת שזה פחד של כל אחד שעוד לא הפך להורה… אבל שתדעי לך שרק מעצם החשש הזה שיש לך עכשיו- אין שום סיכוי שתהיי מנותקת או רחוקה או חסרת רגישות !!! כי הוא עוד לא נולד וכבר חשוב לך כלכך להיות האמא הכי טובה שתוכלי והמקום הבטוח שלו… אין מושלם. כולנו נעשה טעויות גם אני בהריון הראשון ומתה מפחד איזה טעויות ואיזה שריטות אעביר לילדה שלי… אבל מה שחשוב זה להיות מודעים לזה שאנחנו עושים את הטוב ביותר בשביל הילדים שלנו והאכפתיות הזאת שאת מרגישה כבר מעכשיו אל האוצר שלך תמשיך והוא ירגיש אותה כל החיים שלו תהיי בטוחה בזה !!! 💕💕💕💕

אין מושלם אבל הכי חשוב שאת תמיד שואפת לשם בשבילו , ורק מאיך שאת מדברת רואים שזה מה שתעשי תהיי רגועה🫶🏻