בעלי מתעקש על אפס הפרדה. הוא אומר שהוא יהיה ויעזור וישן איתי… אני מפחדת, זאת לידה ראשונה ולא יודעת איך אני אהיה אחרי הלידה. אני סומכת עליו שבאמת יעזור ויהיה שם ב100 אחוז אבל עדיין חוששת. הוא ממש הטיל וטו על זה. מישהי שחוותה מצב דומה?

שאת זו שצריכה ללכת לישון ולנוח אחרי לידה, בין אם זה קיסרי או רגיל , בעיניי ההחלטה שלך, הוא יכול ללכת מתי שהוא רוצה לתינוקייה 🙂

זה ממש קשה . אישה אחרי לידה השלושה ימים האלה בבית חולים יכולים לעזור לפחות לנוח ולצבור כוחות עד השחרור לבית

קשה אני לא עשיתי אפס הפרדה והיה לי זמן לנוח אחריי לידה מישהי לידי עשתה אפס הפרדה וסבלה מאוד הילד לא הפסיק לבכות לא היה לה באמת זמן לנוח ולרפות את עצמה אחרי לידה

לפי מה שידוע לי אם את בוחרת שלא ללכת לאפס הפרדה את עדיין יכולה שהוא תמיד יהיה איתך. ההבדל הוא שיש לך אופציה לתינוקייה. תקנו אותי אם אני טועה ואז ברור שעדיף לא לבחור אפס הפרדה, ואם הכל טוב שיהיה איתך תמיד ואם לא תוכלו לנוח ולהתחזק שזה לגיטימי לחלוטין ואת מחלימה ותוכלי להעזר בתינוקייה

אני בכל הלידות הייתי באפס הפרדה ולא רואה את עצמי עושה את זה אחרת ❤️

רק אפס הפרדה כל הכבוד לבעלך תסמכי עליו ועליך אתם תלמדו ביחד מה לעשות

הייתי אחרי קיסרי בעלי היה צמוד איתי פעם ביום הלך שעה להתקלח ואמא שלי באה המצב בתינוקיות לא משהו ועדיף להשאיר מקום לנשים שלצערנו זקוקות לזה. ככה תלמדו ביחד מה לעשות עם תמיכה של האחיות ולא תחטפו שוק בבית

לא רואה איפה הבעיה אם הוא אומר שיטפל בו ויהיה איתו כל הזמן.. ואת תנוחי

אני הייתי באפס הפרדה אמא שלי ובעלי עזרו לי כי אחרי הלידה פשוט קרסתיייייי הייתי גמורה אחרי 21 שעות בחדר לידה אם יש מי שיעזור לך תקחי 0 הפרדה אם לא אז אין ברירה את חייבת לישון ולנוח אחרי לידה את תהיי גמורהההה

אני בעד 0 הפרדה ❤️❤️❤️ הכי נכון ובטוח לתינוקי.. שעתיים ראשונות אחרי הלידה הוא היה עליי סקין טו סקין ונתתי לו לינוק ואז פשוט קרסתי מעייפות ואמא שלי ובעלי היו איתו

לא מסכימה בכלל שזאת החלטה של האמא. נכון שזה הגוף שלה, והיא מחליטה על הגוף שלה. אבל אחרי שהתינוק נולד הוא של שני ההורים. אבא רוצה לטפל בו ואמא תגיד לו לא? בעיניי הזוי מאוד, במיוחד שכל מה שאבא רואה לנגד עיניו זאת טובת התינוק '

כל הכבוד לבעלך ❤️❤️❤️ תהיי גאה שהוא מבין את המשמעות של 0 הפרדה

בתינוקייה התינוק שלך יכול לבכות מבלי שאף אחת תיגש אליו, מהסיבה הפשוטה שלא תמיד יש זוג ידיים פנויות :( להתחיל את החיים בכזה סטרס והתעלמות זה לא כיף בכלל. אם בעלך גם תומך באפס הפרדה ויעזור יהיה איתך, אז באמת שזה הכי טוב שיש.

אפשר הסבר מפורט לגביי אפס הפרדה וההפך הריון ראשון לכן שואלת ☺️🙏🏼

למי שלא יודעת הכל גם הוא בר שינוי. גם אם בחרת אפס הפרדה ופיאתום קשה לך ואת רוצה נגיד שיהיה בתינוקיה אפילו סתם לחצי שעה זה אפשרי. וגם ההפך אני בחרתי ביות חלקי - בפועל לא באמת יכלתי ולא נירדמתי בלעדייה. למרות שהתינוקייה בקפלן מעולה ויש מלאאא צוות מקסימות . הייתי ממש 3 חדרים ליפני התינוקייה.. לא שמעתי שם צרחות ובכי. וגם הנקתי אז אמרתי להם שמתי שהיא בוכה ישר להתקשר לחדר שלי. ובוא נגיד שהם התקשרו באמת כל 10 דק חחחחחח אז בפועל כל היום אני / אמא שלי היינו בתינוקייה/בחדר איתה לא היה יותר מ5 דק שהייתה לבד בתינוקייה אז זה לגמרי היה אפס הפרדה בסוף... אבל לא אהבתי לשבת הרבה בחדר הייתי הרבה בתינוקייה הנקתי והייתה שם יועצת הנקה שהדריכה אותנו וגם עוד בנות מקסימות שישבנו ביחד והנקנו ודיברנו. לי אישית לא הייתה חוויה קשה מהלידה.. חוץ מהצירי גיהנום שרציתי למות אבל בתכלס לא היה לי תפרים ולא שום דבר חצי שעה אחרי הלידה כבר ירדתי לבד למטה ועישנתי😂 אז זה אינדוודואלי יש בנות שיותר קשה להן והן עם תפרים וכו.. בקיצור ליזרום... הכל גם ניתן לשינוי כפי שרשמתי.

אני ילדתי לפני חודש הייתי רוצה אפס הפרדה הוא היה לידי בלילה ראשון אני מאודד התעייפתי הוא לא ישן בכלל בכה הרבה אז החזרתי אותו לתינוקייה בשעה 5 בבוקר מניסיון את צריכה מנוחה אחרי לידה ולא משנה לאיך הייתה הלידה קלה או קשה

תודה בנות, כמובן שאני מאוד שמחה שהוא רוצה זה מראה לי איזה אבא יהיה❤️ החשש שלי נובע מזה שאני לא יודעת מה זה לידה ואיך אני אהיה. כמובן שאם הוא רוצה ואני יודעת ב100 אחוז שיהיה ויעזור בהכל אז אני אזרום איתו,מקווה שהכל יעבור חלק ואני אהיה במיטבי לטפל בה❤️

אני בחרתי באפס הפרדה אני לא יכולה לחשוב על לעזוב את הבת שלי לרגע אבל יצא ועשיתי קיסרי חירום והרופאה העדיפה שהיא תהיה בתינוקייה ללילה לראות שאני מתאוששת ונחה אבל לא נרדמתי כל הלילה ממש חיכיתי לשעה 5 בבוקר כדי שיביאו לי אותה.

האמת אני עשיתי אפס הפרדה אני יכולה להגיד לך שזה קשה מאוד, אבל כמו שזה קשה ככה זה שווה את בתכלס לומדת להכיר את הילד בימים האלה ובאה מוכנה לבית. אבל תעשי מה שאת מרגישה אני גם הייתי בדעה שלך ובסוף איך שהיא יצאה ממני אמרתי אין סיכוי בעולם שנאי מכניסה אותה לתינוקיה! אז תזרמי עם בעלך וגם לא תמיד מביאים לבעל להשאר יחד איתך… הכי ישוב זה שתלדי בלידה קלה וידיים מלאות אחר כך תחשבי על הכל❣️

הוא יכול לאמר מה שהוא רוצה. ההחלטה היא שלך. לא בכל בתי החולים מאפשרים להשאר למי שהיא לא היולדת, ובצדק. אני ילדתי קיסרי לידה ראשונה. הייתי משוכנעת שיהיה אפס הפרדה, אבל פשוט לא הייתי במצב לטפל בתינוק, ובבית החולים לא הירדן שבעלי ישאר. בצדק! אז התינוק היה בלילות בתינוקיה והכל היה בסדר. אפשר לשנות כל הזמן את ההחלטה. רק שתהי מוכנה לזה שבית החולים פשוט לא יספרו את בעלך, והם צודקים

הודיני - מזה הוא יכול לומר מה שהוא רוצה , הוא אבא שלו כן .. כמו שהיא אמא שלו הוא אבא שלו וההחלטה היא משותפת .

אני בדיוק במצב שלך , כולם מסבירים לו שמי שמחליטה זו אני , ךא להגיד אפס הפרדה כי אז לא עוזרים לך בכלל .. תעשי שאת יכולה לקחת מתי שנוח לך ולשים התינוקיה אם בא לך , ומשם תמיד את יכולה להשאיר את הבייבי איתך , אבל תשאירי לך את האופציה לעזרה של התינוקיה (ובעלי יבין את זה הלידה ) כי אני מחליטה והמיילדת מקשיבה לי ולא לו חחחחחחחח

תסבירי לו שהוא צריך ללכת לבית להביא דברים , סידורים עיניינים ולא בא לך להיות תלויה בו

תודה בנות עזרתן מאוד❤️ דיברנו והחלטנו שבאותו הרגע בע״ה נחליט🙏🏻 בידיים מלאות לכולן ובבריאות

ואם כבר, מישהי חוותה את הביות חלקי/אפס הפרדה בבילינסון ויכולה להגיד איך שם?

הוא צודק, זה הדבר הנכון לאמא ולתינוק. כמובן בהנחה שהיא לא לבד ותמיד יש לך עזרה.

אני לא עשיתי אפס הפרדה וממש הצטערתי על זה כשראיתי את ההזנחה שיש בתינוקיה.. על 50 תינוקות יש אולי והגזמתי 7 אחיות שלא באמת יכולות לתת מענה לבכי של כל תינוק.. תינוק שנולד צריך את החום והמגע של אמא שלו ולא להיות לבד כשעושים להם חיסונים ודוקרים אותם.. בעלך ממש צודק וזה שהוא תומך ועוזר זה מקסים ולא מובן מאליו

טליה- עם כל הכבוד אליו, ברגע האמת הבית חולים שואל אותה מה היא רוצה כיוון שהיא עברה כרגע לידה. גברים לא תמיד מבינים… הייתה איתי בחדר בחורה שהבעל כל היום טפס לה את המיטה כי טען שהוא עייף והיא מסכנה ישבה על הכיסא הלא נח ליד או עמדה כל הזמן. מזל שלבית חולים הייתה מדיניות קשוחה לסלק את כולם בסיום זמן הביקורים. אני בטוחה שאצל רב הבנות זה לא המצב, אבל הבאתי את זה כדוגמא למקרה קיצון למישהו שלא מבין…

אנונימית, תיכנסי לקבוצה של אפס הפרדה או לאתר שלהם. יש המון מידע, גם ספציפי לכל בתי החולים. תשאלי או תעשי חיפוש על ביילינסון. אני מאוד בעד אפס הפרדה מהמון סיבות. אבל במצבך במיוחד, בהתחלה בעלך בטוח יהיה איתך, ואם לא עושים אפס הפרדה לוקחים מיד את התינוק לתינוקיה, בשעות שאת ממילא עם אדרנלין ומתה להיות איתו ומהניסיון שלי התבאסתי נורא שלא היה איתי. ובתינוקיה מתחילים כבר טיפולים, לרחוץ, להלביש, חיסונים ראשונים, בדיקת רופא מאוד לא נעימה. במקום לעשות דברים בצורה נעימה מולך ואיתך, כשהתינוקת עלייך ונרגעת ממך. אחר כך, אם בעלך חייב ללכת, או שלא מאפשרים לו להישאר, אז תמיד אפשר להתחרט. אם עושים לך פרצוף תגידי שאת מרגישה שזה מסוכן שהיא תהיה איתך, שאת מפחדת להירדם איתה על הידיים.אבל כל עוד הוא שם, ושומר עליה, ובינתיים את נחה, למה לא?

אני הייתי באפס הפרדה בבלינסון מחלקה ממש נחמדה ונעימה אוכל סבבה 2 בחדר יש מיטה למלווה פחות התחברתי לאחיות שטענו שהן יועצות הנקה וכמעט הרסו לי את ההנקה.

אפס הפרדה! כל הכבוד לבעלך ! ישר כוח! קטן עלייך

הודיני, לא כל הגברים לא מבינים 🤷🏼‍♀️ כמו שלא כל הנשים כן מבינות בהכל. יכולה להגיד שאחרי הלידה הראשונה הייתי גם בהלם וגם באיזה בלאק אאוט. למזלי בעלי תיפקד ב 200%. הוא הלך לכל ההדרכות עם הקטנטונת, ראה איך להחליף לה, איך לטפל בטבור, איך להלביש וכו׳.. אני הייתי בהלם של החיים ויצא שהוא זה שלימד אותי אחר כך בבית. אני הצלחתי רק להניק אותה בתאכלס. היינו באפס הפרדה- אני בעלי והבייבי שלנו. באיכילוב, בחדר פרטי ככה שגם לא הפרענו לאף אחד וגם הם כבר מספיק חכמים להבין עד כמה חשוב שגם האבא יהייה אחרי הלידה עם התינוק שלו ויש שם מיטה נפרדת לאבות. גם לו נולד תינוק לא רק לי. ניפלא שאני זו שילדתי. אבל הוא הורה חדש בדיוק כמוני. אני לא יודעת כלום יותר טוב ממנו 🤷🏼‍♀️ ואחריי שאני קוראת דברים אולי אני צריכה ללכת להגיד תודה על הבעל שבחרתי לי 😂😂😂

לא אמרתי שכולם לא מבינים. אבל ראיתי כבר הרבה מיקרים אצל חברות שגם הבעלים הכי מקסימים וליברלים פשוט לא הבינו מה אנחנו עוברות. אז שווה לקחת זאת בחשבון. את הלידה את חווה ולא הוא, ולפעמים גם אם תנסי להסביר את פשוט לא תוכלי כי יש דברים שרק שחווים אותם מבינים. לא בכל בתי החולים יש חדר פרטי וכשאין שיש עוד מישהו תקוע בחדר זה ממש לא נעים ביחוד שמדובר בגבר. גם לא כל בתי החולים מאפשרים את זה. חלק מהתינוקיות ממש מקסימות והם נועדו לתמוך בך אם עברת לידה קשה ואת כרגע לא מסוגלת לטפל בתינוק. זה קורה. בלידה השניה שלי הייתי באפס הפרדה וזה היה חלום. אבל אחרי קיסרי זה פשוט בלתי אפשרי. ובתינוקיה עשו עבודה נפלאה. הבעיה שבגלל כל מה שקראתי ברשת חשתי המון אשמה על זה שבדיעבד הייתה מיותרת. אז נראה לי לא הוגן להציג את אפס הפרדה כמשהו מתאים לכולם שיש לשאוף אליו ולהגיד שברור שהבעל יתמוך ויבין וברור שבית החולים יתן לו להשאר גם במידה והוא הכי נהדר בעולם. צריך להתכונן גם לאפשרות הזו

יכולה להסכים איתך בחלק מהדברים. ההחלמה תהייה שלה (או שלי ושלך) אבל אם *בעלה* (הספציפי שבעצמו מבקש אפס הפרדה) ירצה לבחור באפס הפרדה אז יש לו זכות כמו לה 🙏🏼 יכולה לשתף שאני עשיתי ממש שיעורי בית לפני האפס הפרדה (יש אתר אפס הפרדה עם המון מידע, ויש גם השוואה בין בתי חולים..) ומהאתר גם ידעתי שיש סיבות למה אפס הפרדה יכול לא לעבוד (לדוגמא אצלי בלידה הראשונה נשארה שארית שילייה, איבדתי הכרה ונכנסתי לחדר ניתוח לתהליך של רביזיו על מנת שיוציאו אותה.. הופרדנו אני והפיצית, אבל בעלי היה איתה באפס הפרדה. הוא עמד על הזכויות שלה, דרש לדוגמא שלא יתנו תמל וימשיכו לחכות לי להנקה, במהלך החיסונים היה איתה עור לעור וכו׳) אלו דברים שלא הייתי יודעת בלי לקרוא לפני. גם בחרתי ביהח שבמרחק 40 דקות ממני במקום אחר במרחק 5 דקות, שוב בשביל האפס הפרדה והחדר לבד. אפשר להחליט דברים אחרים.. אבל חשוב שתהייה אפשרות להחליט לשני בני הזוג. חברה שלי לא הכירה בכלל את המושג אפס הפרדה, בחרה ״ביות מלא״ לקחו לה את התינוקת בחדר לידה לתינוקיה.. שם עשו את כל הטיפול והחיסונים והיא הייתה בהתאוששות עם בעלה ובלי התינוקת בערך שעתיים.. הלב שלה פשוט נשבר.. היא הרגישה כל כך הרבה רגשות אשם ושזה לא היה צריך להיות ככה הפרידה הזו. אם זו הייתה החלטה מודעת שלה או שהיא לא הייתה מסוגלת אז ניחא.. אבל זה לא היה המצב.

זה הכל תלוי בך. אני לא חשבתי על זה לפני כן אבל אחרי שהילד שלי הגיע לעולם לא עלתה בי המחשבה להשים אותו בתינוקיה. ברוך השם היה לי את הכוחות לטפל בו אבל תראי איך את מרגישה הלוואי שהשם יתן לך כוח למלא את רצון אישך🤍

תינוקי קטני זקוק לאמא שלו🥹 אחרי כל כך הרבה חודשים שגדל איתך בבטן שלך וקרוב אלייך הימים הראשונים קריטים בעלך צודק תתמכי בו יהיה בסדר❤️ תנוחי אצל אמא אחכ🤗

לא בחרתי באפס הפרדה ולא מתחרטת הייתי כלכך כאובה וכלכך רציתי להתאושש בלידה השניה הילדה הייתה בפגיה ובשאר הלידות גם לא אבחר אפס הפרדה

עשיתי בראשונה שלי 0 הפרדה ואעשה גם בשני עדיףף מאד בתינוקיה המון בכי ולא יודעצ כמה משתלטים שם על הכל היתי ממש רגועה שהיתה איתי

במיוחד שזאת לידה ראשונה שלך את חייבת את השלושה ימים האלו להתרגל לסיטואציה .. כשאת תגיעי לבית בעזרת ה יהיה לך ממש אפס הפרדה😝 לפחות תנצלי את הימים האלו להכין את עצמך להתחלה

לא הבנתי מה קשור מה דעתו?

החלטה שלך. תרגישי אחרי הלידה איך את מרגישה. לדעתי יש אופציה להכניס לתינוקיה אם קשה גם אם החלטת אחרת. אני הייתי באפס הפרדה ובעלי לא ישן ליידי והיה מצוין כי התינוק ישן הרבה אחרי לידה. החלטה שלך.

ואי בא לי כבר ללדתתתת עשיתם לי חשק חח

אני הייתי באפס הפרדה ובעלי היה איתי זה היה מדהים! בהתחלה באמת חשבתי לעשות מה שהרבה ממליצות ללכת למחלקה רגילה ולהשאיר לך את התינוק כמה שבא לך.. אני התחלתי במחלקה רגילה והיחס שם היה מזעזע אז עברתי למחלקה של ביות מלא והיה מדהים!!!

ירדן באיזה בית חולים היית?

אני הייתי באפס הפרדה ובעלי היה איתי כמעט כל הזמן והיה לנו ממש טוב

אפס הפרדה זה משהו חובה מבחינתי.. הם רק נולדו יצאו מהרחם לא ניתן לתת מענה שם לכולם יחד.. הבכי של התינוקות האחרים.. המנורות החזקות בתוך העיניים..

אני חושבת שעם כל הכבוד לו.. את זו שיולדת והבחירה אמורה להיןת שלךךךךך

צודק

ילדתי בשערי צדק