חייבת לפרוק את זה למרות שאני בטוחה שהרוב לא יסכימו ולא יהיו בצד שלי יש לי בן שנה ושלושה חודשים, עוד מתקופת ההריון אמא שלי אמרה כל הזמן שאחזור לעבודה היא תשמור עליו ושלא נשלח לגן אחרי חצי שנה מהלידה הייתי צריכה לחזור לעבוד והיה לי קשה אז החלטתי להיתפטר ונשארתי בבית עד שהיה בן 11 חודשים (וכל הזמן הזה אמא שלי מדברת על זה שהיא תשמור עליו וזה ברור), מצאתי עבודה במשרה חלקית עד 14 בצהריים והבן כמעט שנה שלי התחיל ללכת כל בוקר לאמא שלי ולאחותי פתאום אחרי 3 חודשים בערך פתאום נראה שאמא שלי מתחרטת, בפועל היא הפילה את הטיפול בו על אחותי המלשבית ואחותי בהתחלה נהנתה אבל גם היא ילדה אז כבר לא מתאים לה וקשה לה והן דיי רומזות לי שזהו עכשיו אני מעולם אבל מעולם לא ביקשתי מהן, אמא שלי ביקשה ואפילו קבעה עובדה שהיא שומרת עליו ועכשיו אני במצב דיי דפוק, מעבר לעובדה שאני מתה מפחד לשלוח אותו לגן עם כל האלימות שיש, גם אם הייתי רוצה אז אנחנו ממש בסוף שנה ועכשיו כבר לא אצליח להכניס אז אולי רק בספטמבר אם יהיה מקום לגן טוב ומה עד אז?? אין עוד מי שישמור עליו והאמת שאם הייתי יודעת לפני 3 חודשים שהן יתייאשו כל כך מהר אז לא הייתי חוזרת לעבוד והייתי נשארת איתו בבית ומנסה לפתח עסק מהבית ועכשיו אני מרגישה שאני צריכה לנשק להן את הרגליים בעיקר לאחותי שעוזרת המון אבל כל היום עצבנית ומקטרת ולא נעימה וגם כל היום הן אומרות לי כמה קשה להן ואי אפשר ככה ובלה בלה בלה ואין לי פתרון חוץ מלקום ולהתפטר עכשיו מהעבודה החלטתי ללכת מוקדם יותר לעבודה ולצאת מוקדם יותר אבל אני לא בטוחה שזה יעזור ובכלל אין לי מושג מה לעשות כרגע כי הן גורמות לי להרגיש ממש רע וחשוב לי כן לציין שאני וגם בעלי עוזרים ועזרנו תמיד בכל מה שאנחנו יכולים, הסעות בלי סוף לכל האחים, משלוחים בעסק המשפחתי (בחינם כמובן), בעלי עושה להם עבודות במקצוע שלו ובאופן כללי תמיד עוזרים שצריך ושלא אני יודעת שטיפול בתינוק זה ממש לא קל אבל למה הצעתן אם לא התכוונתן לזה?? תכננתי בשנה הקרובה לפתוח עסק קטן ולהתחיל להרים אותו לאט לאט תוך כדי עבודה כדי שאחרי החופשת לידה הבאה אני אוכל להתפטר ולגדל את הילדים ורק בערב שבעלי בבית לעבוד ועכשיו אני כבר לא יודעת מה אני אעשה עם עצמי אני קצת כועסת עליהן וקצת מבינה אותן ובעיקר קצת מתוסכלת מכל המצב הזה

אם את יכולה להרשות לעצמך מבחינה כלכלית לעזוב את העבודה אז תעזבי ואם לא, תסבירי לאמך שאת לא תמצאי מסגרת בשלב זה לילד ושאת בנית עליה אז עד ספטמבר את מצפה שהיא תשגיח. לגבי אחותך היא לא אמורה להשגיח ולא הבטיחה כלום מראש. אם היא לא מרוצה מהעניין אז לשחרר אותה מזה. אם אמך ממש לא יכולה לשמור אז תעזבי בלית בררה את העבודה ולפחות תבקשי מאמך עזרה כלכלית אם את צריכה אחרי שתסבירי לה את המצב, לחילופין שבעלך יבקש כסף על העבודות שעושה בשבילם..

למה שלא נסכים ולא נהיה בצד שלך? את מצידך לא עשית שום דבר רע,לא הפלת על אף אחד את הילד שלך, אנשים פשוט אוהבים להבטיח הבטחות שלא בטוח שהם יעמדו בהם..זה הכל..תדברי איתם על זה,תגידי להם בדיוק את מה שכתבת כאן ותשאלי אותם למה שכנעו אותך לצאת לעבוד במקום להישאר עם הילד בבית?!

כלכלית אנחנו חנוקים בטירוף לא עבדתי המון זמן ואין לנו פשוט אין לנו בעלי לעולם לא יבקש מהם כסף ועזרה כלכלית הם לא יתנו (לא מקמצנות פשוט הם לא עשירים ויש עוד ילדים שחיים בבית) אני פשוט לא יודעת מה לעשות בחיי

תשלחי למעון או משפחתון ותבררי טוב טוב לפני ותורידי פאניקה. נכון היו ויש מקרים אבל זה ממש לא כולם ופשוט צריך לבדוק איפה שמים. ולראות ולשים לב איך הילד. אני אישית בגיל שנה הייתי שמה במשפחתון בהצלחה ♥️

הנחתי שהתגובות יהיו שהן לא חייבות לי כלום וזה נכון אבל למה להבטיח סתם יכול מאוד להיות שבלי ההבטחות האלו הייתי מתחילה לבנות עסק כבר לפני חודשים ואז יכולה להרשות לעצמי להישאר עם הילד בבית עכשיו אני בבעיה, לא יכולה כלכלית להתפטר ולא יכולה כלכלית ונפשית לשלוח לגן (וגם עד ספטמבר אין לאן) ואני מוצאת את עצמי מתנצלת כל הזמן על זה שהילד שלי שם...

את יכולה לפרטי. תראי לדעתי לא משנה אם הם התחייבו לך את צריכה להעריך ולומר תודה שעשו את זה ובטח לו לדרוש שימשיכו אפילו שזה קשה ושזה הכניס אותך למצב הזה.

מאמי את רושמת לבד שאם הן לא היו מציעות את עדיין היית יושבת בבית אז תמיד את יכולה להתפטר ולשבת איתו בבית.. אין כאן שום בעיה זכותן להגיד שהן רצו וניסו אבל קשה להן.

תקשיבי הם שמרו עליו 3 חודשיים זה יפה מאוד , זהו קשה להם וזה בסדר זה הילד שלך אל תצפי שישמרו עליו עד גיל 10 את יודעת.. אמרת שהיית יושבת איתו בבית אז תתפטרי ..

ברור שאני מעריכה כל דקה אבל גם להתפטר אחרי שהשקיעו בי הכשרה ארוכה זה נראה נורא, ובגלל שידעתי שיש לי אותן אז לא עבדתי על הקמת העסק שרציתי כדי לאפשר לעצמי לעבוד עצמאית בערב אז גם כלכלית אני בבעיה אם אתפטר אני ממש חיכיתי עד שאחנק כלכלית ורק אז יצאתי לעבוד כדי לנצל כל רגע עם הילד ועכשיו אם אתפטר אין לי מושג מה אני אעשה ואם אתפטר אז לא יחזירו אותי לעבוד שם בספטמבר שהילד יכנס לגן... ואז מה? יהיה לי קשה מאוד למצוא חצי משרה כזו לקח לי הרבה זמן למצוא את זו אני ממש בלחץ ולא יודעת מה לעשות

נשמע לי שאמא שלך רצתה לעזור ולבלות עם הנכד אבל לפעמים התכניות והמציאות שונות והיא כנראה גילתה שזה קשה יותר ממה שציפתה בטוחה שלא רצתה לפגוע אלא לעזור אז מותר להתבאס מהמצב אבל אין מה לכעוס אל היא לא יכולה זה מה שיש עכשיו צריך למצוא פתרונות את יכולה לנסות לדבר איתה ועם אחותך, אולי פחות ימים/שעות זה משהו שיוכלו לעמוד בו עד ספטמבר ותביאי מטפלת להשלמה? אולי תמצאי משפחתון שכן יקבל עכשיו ותרגישי איתו בנוח?

יכול להיות שאמא שלה לא הבינה למה היא התחייבה. שבסופו של דבר זה היה לה יותר קשה ממה שחשבה. זה מבאס ללא ספק, אבל גן לבן שלך זה כנראה לא הפתרון הכי טוב להשאר במקום שכל כך מתקשים איתו 🙏🏼 תנסי לדבר עם אמא שלך, להסביר לה את ההשלחות של ההבטחה שלה (שאי אפשר למצוא מסגרת טובה כל כך מהר וכו’).. ותמצאו את האמצע.. בינתיים שאת מחפשת מסגרת שתהייה איתו. (לא משנה כמה הגן שתמצאי יראה לך מדהים, להכניס עם מקליט כמובן. אם את צריכה מידע בנושא אז להכנס ל״מטה המאבק למען הילדים״ ושם לקבל הסבר🙏🏼)

תות ברור!! אני בקבוצה ולעולם לא אשלח ללא מקליט הקבוצה הזו היא הסיבה העיקרית לחרדה שלי לשלוח אותו לגן אין לי אמונה באף אחד

שמעי מבינה אותך לחלוטין! חמותי אמרה לי שהיא תשמור על הבן שלי ואני אחזור לעבודה וזה והיא מתחייבת לי לכל השנה ולא תבריז. ואז גיסי שמע על זה אמר לנו אל תעשו את זה אותו סיפור היה איתם ובסוף היא דפקה ברז וגיסתי נאלצה להתפטר מהעבודה ולישאר עם הילדים בבית. ממליצה כרגע למצוא משהיא שאת סומכת עליה שתהיה עם הילד עד ספטמבר. ואז או שבאמת תתפתחי אמצעי מהבית או שתמצאי גם שאת מרגישה מספיק בטוח ורגועה לשלוח אותו אליו.

למה להבטיח אם לא באמת מתכוונים? אוף

כי יש רצון מאוד מאוד גדול והם שוחכים איך זה באמת.... בגלל זה אני כבר לא שמה אצל אף אחד קבוע מידי 0עם לביביסחטר של שעה או קצת יותר וגם יותר אצל אמא שלי שיש לי גם אחים קטנים ככה שזה יותר זורם כי הם נמצאים איתו. אחותי הכי קטנה בת 7 ויש בבית בין חמש לשש אחים אז ככה שתמיד יהיה מי שיהיה איתו ולא נופל רק על אמא שלי חחחחח. ומבלי ץ מסגרת שמתי במעון שיש התחייבות מלאה ואני סומכת על המכון והמתפלות בעניים עצומות ובאמת נהנת שם מכל רגע וגם הבן שלי.

אני ממש מבינה אותך זה מבאס ואת צריכה עכשיו נראה לך שלאחותך או אמא שלך יהיה יותר קל אם כמה ימים היא תלך ל"גן עם אמא" זה יתן לה מסגרת וחברה וזה לא כזה יקר

הבעיה בגן עם אמא שצריך ללכת פיזית והן לא ילכו...

אהובה את צודקת וזה מצב מבאס אבל חבל על האנרגיה שלך, תבזבזי אותה על לחפש מסגרת לילד לספטמבר כי כבר יוני עוד דקה וצריך להירשם דחוף. השאר כבר לאט לאט תמצאי פתרון אבל זה הכי דחוף כרגע