היי בנות חייבת לשתף אתכן ברגשות שלי כי רק פה יבינו אותי הכי הרבה אני בת 22 עם ילדה בת שבוע וחצי אני כל היום איתה באמת כל היום!! בלי עזרה בכלל ,כפרה על המשפחה שלי אבל אני רחוקה מיהם יחסית והם לא נידיים ונורא קשה ויקר להגיע אלי אני בקושי ראיתי אור יום מאז הלידה חוץ מללכת לסופר פארם עם חברה בערב בישביל קניות לילדה איזה 20דקות ו2 דקות לסופר שקרוב לבית שלי היום הבן זוג שלי הציע שנצא ונשים את הילדה אצל אמא שלו עכשיו א. לא באלי לשים אצל אמא שלו ב.הילדה רק בת שבוע וחצי כאילו אני חושבת שהיא הכי אמורה להיות איתי לפחות חודש קרובה לאמא הבאתי ילדה אני צריכה לשאת בתוצאות גם בדברים הפחות כיפיים ואני נורא אמהית שזה באמת באמת חשוב לי להשאר איתה לפחות חודש אני מרגישה ככ נורא שלא יצאתי בסוף ושהוא יצא לבד מרגישה נורא שלא יצאתי גם בישבילי 9 חודשים חיכתי בסוף אני יושבת בבית שאלוהים ייתן לי כח בבקשה למה אני מתמוטטטת פה

אין חוקים חד משמעיים באמהות, חוץ מכלל הברזל שאמא בריאה ושמחה זה הדבר הכי חשוב לילד. אני מבינה את ההרגשה שאת רוצה להיות עם התינוקת כל הזמן, אבל אם את מרגישה שמה שיעשה לך טוב ומה שנכון לזוגיות שלך הוא לצאת להתאוורר קצת, תכלס אין סיבה שלא תעשי את זה. אבל בלי קשר, גם ביומיום, אין סיבה שלא תצאי עם התינוקת בעגלה לטיול במשך היום, במיוחד כשמזג האויר עכשיו הכי נעים.. זה יעשה רק טוב לשתיכן

גם שהיא עדין לא מחוסנת בחיסון הראשון של גיל חודש? ולצאת איתה עכשיו ?

כאילו לא עכשיו עכשיו אבל לצאת?

במהלך היום טיילי איתה בעגלה בחוץ, אל תתקרבי לאנשים ולא להתקהלות לגבי בעלך, אתם יכולים לצאת עם התינוקת בערב, או אחה"צ בסופ"ש הכי לגיטימי לא לשחרר אחרי שבוע וחצי, אני לא משחררת גם כשגדולים יותר, נהנת מהם אבל כל אחת עושה את מה שנכון בעיניה

אנחנו רוצים לצאת לשתות היינו עושים את זה הרבה לפני שנכנסתי להריון ממש באלי ערב אחד לצאת להתנתק קצת לשתות קצת ככ חיכתי לחזור לגוף שלי וללבוש את כל הבגדים היפים שאהבתי ולא עשיתי את זה עד עכזיו

תודה אנונימית אבל היא פשוט עדין לא מחוסנת..

אם תינוק בן שבוע עובר ברית באולם עם מלא מוזמנים (ולא מדובר בתינוק אחד ששרד את זה..), אני בטוחה שלא יקרה לה כלום מסיבוב בעגלה באוויר הצח.