אנורקסיה לאור הסיפור על קארין באומן ז"ל, אני שואלת את עצמי איך אפשר להיכנס למחלה כל כך?? מתישהו אין רעב? איך אפשר לא לאכול?

נראה לי שזה מגיע למצב שהגוף מתרגל לרעב ופשוט שורד ככה תחשבי על האנשים שחוו את השואה…

אני יכולה להגיד לך שההריון הזה הציל אותי . גם אני נכנסתי לחרדת משקל . הגעתי למשקל 42 וכבר הגוף שלי לא רצה לקבל אוכל

חן אשמח שתרחיבי! זה ממש מעניין אותי

ירדתי מ60 ל42 . וכבר במשקל הזה שרציתי לאכול בכח. אחרי ביס הרגשתי סחרחורות והולכת להתעלף.. נכנסתי להריון , והיה לי רעב מטורף . ואכלתי אכלתי ועכשיו אני במשקל תקין

גם אני הייתי שם , הגעתי ל41 זה פשוט משהו בראש שאי אפשר להסביר אותו הגעתי למצב שפשוט לא הייתי רעבה והייתי נגעלת מאוכל וכל דבר שאת אוכלת הגוף לא היה מסוגל לקבל אז יוצא . אני יכולה להגיד לך שהייתי מסתכלת בסירטונים של קארין ופחדתי ככה לאט לאט יצאתי מזה

כן יש התקפות רעב אבל אחרי ההתקפות רעב פשוט הולכים להקיא . וגם יש הפרעות אכילה שלאו דווקא לא לאכול אלא לאכול כפול וכל רגע ממש אכילה כפייתית .

היה לי התקפות מההריון ואז הצלחתי לחזור לעצמי

אגב בחודש וחצי ירדתי 12 קילו זה היה קיצוני ממש

ואו כן . אני חודשיים ירדתי 20 קילו . לא אכלתי כל היום

גם אני ירדתי 13 קילו בחודש , לא נגעתי בכלל באוכל למזלי כבר בזמן הזה הייתי מטופלת במחלקה פסיכאטרית אז הם שמו לב ועבדנו על זה ומאז זה לא חזר על עצמו

כן זה לא לאכול כלום וגם אם ״חטאת״ ואכלת סלט בלי כלום זה ללכת לעשות ספורט מטורף ככה היה אצלי

ואיך אתן עכשיו עם העליה בהריון? אני לפעמיים בוכה ממש

ילדתי לפני חצי שנה ועכשיו ברוך השם הריון שני ואני יכולה להגיד לך שאפילו לא הורדתי את הכל מההריון הקודם בכלל לא שמרתי והאמת ? הכל בסדר הכל בסוף יורד ואפשרי לחזור לעצמך אחריי גם עם יהיה טיפה קשה תודה על כל קילו בשביל החיים שאת מייצרת בתוכך , ואחרי הלידה בשבוע כבר ירדתי עשר קילו בלי לעשות כלום

זה הריון ראשון ?

לא , חמישי . אבל רק בזה עליתי . ואני ממש מבואסת

זה ירד! ועוד רק בזה עלית! אין לך אפילו נטיית השמנה , תהני מהחיים שאת מייצרת בתוכך ותהני מההריון אל תתעסקי בזה אם את ככה בהריונות אין לי ספק שתחזרי לעצמך מהר מאוד !

בהריונות הקוגמים פשוט הקאתי וירדתי 6 קילו בהתחלה ואז עליתי 7 אז כאילו קילו. פה עליתי מההתחלה . מאוד מנסה להנות . אבל מרגישה לא יפה בלי המשקל הקודם.

ממה שהבנתי היו לה גם התקפי אכילה, ואז היא הייתה מקיאה הכל. זה לא בהכרח הרעבה.. לפעמים אכילה רגשית שנחשבת מוגזמת אפילו אבל אז מרגישות שצריך להוציא הכל.. נשמע קשה

שלא נדע ישלי בת דודה במצב הזה היא מודעת לזה בראש שזה לא טוב אבל לא מצליחה לשלוט בזה לצערי ככה כבר כמה שנים😕

חן גם אני הייתי ככה אבל למדתי לקבל ולהבין שהכל מתחיל ונגמר בראש . אין דבר כזה אישה שהיא לא יפה ועוד בהריון , זה פשוט משהו אצלנו במחשבה ובמה שאנחנו רגילים אליו בסופו של דבר זה ללמוד לקבל את עצמנו ותחשבי על זה , זה זמני בעזרת השם שתלדי בבריאות ובידיים מלאות אחרי זה תוכלי לחזור למשקל שלך .

תודה לינוי , תבורכי ..

מדברת מניסיוני בתור ילדה בעברי, ירדתי בערך ב3 חודשים אפילו חודשיים וחצי 20 קילו. הגעתי למחלקה אפילו תודה השם ומקבלת אוכל בוריד.. לא יכלתי לשמוע על אוכל, לא רציתי לשמוע על אוכל, אוכל היה חטא, שומן בכלל.. טיפלתי בזה ועד היום מנסה להשתלט על יצרים כאלה של אם אני לא אוכל אני אהיה רזה, זה לא נכון, הייתי אצל פסיכולוגית וקואצרית מהממת וטיפלתי כשהבנתי שמשהו בראש שלי לא תקין.. וברוך השם הבראתי וכהבנתי את זה כשנפלתי לחולי וחולשה של לא לעמוד על הרגליים ובזמן שכל החברות בביהס בים , אני בביה״ח

אני גם הייתי ככה הייתי שוקלת בצבא 90 וירדתי ל43 פשוט לא הייתי אוכלת ( ילדה מפגרת שאנשים היו צוחקים עליה בגלל אוכל ) !! מזעזע הייתי רואה את עצמי והייתי נגעלת היה ימים שפשוט הייתי שותה קפה וזהו לא הייתי אוכלת . ואז פשוט לקחתי את עצמי בידיים והתחלתי לאכול בהתחלה זה היה קצת ירקות ואז זה השתלט לארוחות שלמות וברוך השם אני כבר מעבר לנורמה נכנסתי הריון ראשון 60