היי שבוע 16 יצאתי היום מהסקירת מערכות ולא הפסקתי לבכות ולהגיד שלא באלי את הילד רק כי זה בן ואני כל כך ציפיתי לבת אני שעות מנסה לשכנע את עצמי שזה ההורמונים ותוך כדי חושבת כמה רעה אני ( אולי גם כי אני לא עם האבא וזה אחרת וזה עוד התמודדויות אני כבר לא יודעת) חושבות שאני ממש רעה? או שזה נורמאלי🥺

את לא רעה אבל זה גם לא נורמלי להגיד שלא באלך כי זה בן ? השם ישמור על תזמני על עצמך דברים רעים למילים יש הרבה משמעות .

כל ילד הוא מתנה, טעות לחשוב חבל שאין לי בת. יש המון זוגות שמחכים שנים להיריון וכמובן שזה לא ישנה להם מה יגיע, העיקר להיות הורים. יכול להיות שלא תיקשרי אליו ישר אחרי הלידה, אבל עם הזמן זה יקרה ואת תאהבי אותו הכי בעולם.

היה לי אותו דבר בדיוק עוד כמה ימים ותתחילי להתאהב בו ואני יכולה רק לנחש מה יקרה כשהוא יולד😍 . זה גם באמת חלק מההורמונים - מרגש כשזה מקבל צורה ונהיה משהו אמיתי כשאומרים לך אם זה בן/בת. והכי בנאלי- אם הוא בריא זכית בלוטו תגידי תודה כל יום

אל תצטערי יש לך כבר ילדים?? את תראי איך תתאהבי בו את לא מבינה אפילו כמה

זה מה שטוב עבורך

אני עובדת בבית ספר לילדים על הרצף בתפקוד נמוך..את חושבת שאת ההורים שלהם מעניין אם זה בן או בת? מה שמעניין אותם זה שיהיו בריאים ושמחים.. פורפורציות אחותי

אל תתרגשי מהביקורת. התחושות שלך לגיטימיות וזה בסדר. גם אני הרגשתי שהכל קורס כשגיליתי עוד בן, נורא רציתי בת ואיזה שלושה ימים הייתי במחשבות קשות על זה. לאט לאט שחררתי ולמדתי להתאהב ברעיון. בסוף גיליתי שזה בת בכלל, ואז היה לי קשה להיפרד מהבן שחשבתי שהולך להיות לי😂

אני מבינה אותך לגמריי, יגידו מה שיגידו דבר ראשון הם חושבים שאנחנו לא מודים לאלוהים אנחנו כן מודים על כל דבר והכי חשוב בריאות .. אבל יש משפחות שרוצות נגיד רק שני ילדים בן בת וזהו אם ניסו פעם ופעמים ושלושה וזה עדין מאותו מין והמצב של היום לא מאפשר כל כך להביא הרבה ילדים אז בטח שזה ישיפיע על תחןשות שלנו, ונכעס ונהיה עצובות כי מצד שני נתחיל לחשוב מה זהו לא נוכל להביא בת נסינו 3 פעמים ,ההרגשה הזו מכנסיה אותנו לדיכאון

אני מבינה אותך אני כבר מהשקיפות בדאון בדיכאון לא יודעצ להסביר מה עובר עלי אבל לפעמים אני אומרת מה יקרה עוד בן הכל טוב ואז מתחילה לבכות על זה שקשה לי עדייין לקבל הריון שלישי בן זה לא בידיי ככה הרגשות שלי מנסה כל הזמן לחשוב חיובי ואז תוקף אותי הבכיי .. אבל מה שאני יודעת שאנחנו חזקות ונכל להתמודד עם הכל ואמן שזה יעבור מהר

.

אנונימת איך טעו איתך? בדרך כחל לא טועים בבן כי יש את הבולבול

תאמיני לי אני התפללתי לבת וכך גם כל המשפחה שלי לכולם יש לי 10 אחיינים ביים ואין בנות בכלל!! אבל ברגע שאמרו לי שיש לי בן ושהוא *בריא* איכשהו השלמתי עם המצב נכון שרציתי בת אבל אין לנו שליטה על זה.. מאוד מקווה שהריון הבא יהיה בת. חוץ מזה עכשיו אני כל הזמן מסתכלת על התמונה שקיבלתי מהסקירה ואני ממש מתחילה להרגיש אהבה אל הילד תאמצי את זה אולי זה יעזור לך להסתכל על התמונה שקיבלת.

אני הכי מבינה אותך בעולם!!!!!!! התפללתי בדמעות שליש לבת, ותודה השם רצה ויש לנו בן בכור.. אני לא יודעת מה התכניות של בורא עולם בשבילי או בשביל הבן שלי השם ישמור אותו- אבל אני יודעת דבר אחד, כל מה שעושה הקב״ה, עושה לטובה!!! היה לי קשה להתחבר לרעיון אחרי שידעתי שזה בן, ואז שכנעתי את עצמי במה היתרונות בבן וכמה שזה לא מובן מאליו בכלל שזכיתי להכנס להריון וכמה התפללתי שאזכה לפרי בטן ושיהיה בריא, היום כשההריון שלי מוגדר בסיכון ויש לי צירים בשבוע ככ מוקדם שהוא עדיין לא בר חיות (אני 19+1) אני מבינה כמה חשוב זה העיקר שיצאו בריאים!!!!

.

אז קודם כל תודה לכולן !! גם לאלה שהרגשתי שקצת שפטו אותי אני מודה לכן ובעיקר לאלה שהבינו אותי (אלה שהיו להן טיפה ספק , אני מודה כל יום לאבא שבשמיים על כל דבר הכי קטן שהוא נותן לי) אני הייתי יום וחצי בכל הדאון הזה והנה הכל בסדר עכשיו ואני בטוחה שאני יאהב את הילד הזה יותר מכל דבר אחר בעולם ובאמת תודה ענקית לכולכן זאת קבוצה מדהימה שבזכותה הצלחתי עוד להתעודד ולהרים את עצמי

Anon כמה בנים ישלך?

אני רציתי כל חיי בתת חלמתי רק על בנות , ואז בהריון ראשון בן בכיתי נכון אבל עבר לי וגם ככה בהריון שני הכעס היה עובר די מהר נכון בכיתי הרבה אבל עבר, עכשיו בהריון שלישי עם בן אחרי שנתים וקצת אני לא מצליחה להרים לעצמי ולא לקבל את ההריון , קשה לי מאוד התפללתי המון שלפחות בשלישי תהיה בת כי נתנתי לעצמי הזדמנות אחרונה כי לא מתכננת לעוד הריון אבל לא קרה

ובגלל זה הפעם לא מצליחה להעביר את המחשבות והרגשות של הכעס

בעלי מאוד התבאס ממין העובר והוא לא הורמונלי. חשוב לתת מקום לבאסה … לשהות בה ולא לטאטא אותה. אנחנו בני אדם לא רובוטים.