חייבת לפרוק את שעל ליבי, לא מצליחה לשתף אף אחד... לא טוב לי מעבר לזה שלא טוב לי, אני מרגישה שאין בי שמחה אמיתית... אני כבויה יש לי תינוק כמעט בן שנה שהוא כל עולמי אני אמא מסורה וטוטאלית מתפקדת ומתפעלת את הבית במאה אחוז אבל כבויה כאילו משהו מת מבפנים אין למה לחכות הייאוש עולה מהר, כל הזמן אומרת לעצמי שנמאס לי ובא לי לברוח, להיעלם מה שמחזיק אותי זה הבן שלי שצריך אותי והוא באמת מסב לי אושר אמיתי אבל אני מרגישה שאני רק אמא שלו לא אישה, לא בת זוג... אין לי זוגיות זאת אומרת, אני נשואה אבל אי אפשר לקרוא לשותפות לדירה שלנו זוגיות כבר אין לי טענות כלפיו, זה תוצאה של משבר מתמשך מאוד ארוך הוא לא מסוגל לתת לי את מה שאני צריכה כרגע וגם אני לא בטוחה עד כמה אני פנויה לקבל טיפול זוגי עזר בחלק מהזמן גם מזה כבר התייאשנו לפעמים יש בי מחשבות שמה שהיה בינינו מת, לא יחזור אף פעם... אולי גם נגמרה האהבה מסתכלת בתמונות שלנו של לפני הלידה ולא מזהה את הזוג המאושר הזה קשה לחיות ככה בלי שום ניצוץ בעיניים בלי מגע, פרגון, אהבה, הערכה גם אם הוא מרגיש, הוא לא אומר... מרגישה שכולם מתעניינים בו ובילד ולא בי לא שואלים מה איתי, איך אני אם אכלתי, איך ישנתי, איך אני מתמודדת עם לגדל ילד לבד ולתפעל את הבית (הוא עובד עד שעות מאוד מאוחרות) בלי זמן לעצמי, להתאמן, לאכול כמו בת אדם ולרדת במשקל, לצאת לנשום אוויר (עד שהוא חוזר בערבים אני כבר מותשת ורק רוצה לישון) מרגישה שהחיים האלה גדולים עליי שהבאתי לעולם חיים והחיים שלי נגמרו

אולי תסגרו לכם חופשה משפחתית? משהו שיחייה אתכם קצת.. השגרה יכולה לשחוק

יש מישהו שיכול לעזור לך? בייביסיטר? שעה שעתיים ביום? את חייבת קצת זמן לעצמך יקירה

אנחנו עתידים לטוס חודש הבא לחופשה עם המשפחה שלו... מצד אחד שמחה שיהיה לנו זמן משפחה ויחד, מצד שני אנחנו לא קרובים רגשית והמשפחה שלו מודעת לכך אז מקווה שזה יעבור בשלום ובנעימים, מצש שלישי זו חופשה ראושנה שלנו כהורים ורציתי שהיא תהיה רק שלנו, בלי נספחים אבל כך יצא... ואמא שלי עוזרת לי כשאני צריכה אבל אני אחת שלא מבקשת, לוקחת הכל על עצמי היא עובדת משרה מלאה וחוזרת לבלאגן של האחים שלי, לא מרבה לבקש... וכן אני יודעת שאני זקוקה לזמן לעצמי וזה מה שאני רוצה בגדול, שיראו אותי שיגידו לי מילה טובה שיפרגנו לי, יגידו לי קחי לך זמן לעצמך אבל אני יכולה רק לחלום...

עזרה בתשלום!!! החיים לא אמורים להיעצר בגלל ילד! גם אני הייתי במצב שלך עד שהגענו ממש ממש ממש לסף גירושין תצילי את עצמך ואת הנישואים שלך לפני שיהיה מאוחר מידי אם אין עזרה מההורים בייביסיטר פעם פעמיים בשבוע פעם את יוצאת (אם זה לאימון, חברה, כל דבר) ופעם אתם יוצאים ביחד

שיר, מה עזר לכם לצאת מהמשבר?