שנה וחצי בזוגיות עם ילדה בת 3 חודשים ישבתי לו על המוח שיציע לי נישואים אמר שקנה טבעת כבר עבר חודש עד עכשיו לא הציע אין יותר מידי מגע אומר שאוהב אומר שנמשך אבל בפועל כלום אמרתי לו שאני עוזבת אמר שהוא לא רוצה שניפרד אבל לא מחזיק בכח ברגע שאמר את זה נכנסתי לדאון רוצה לעזוב מפחדת מהדיכאון אני לא מרגישה נאהבת לא מרגישה רצויה אובדת עצות

אתם לא מתקשרים טוב. אי אפשר שבזוגיות מישהו אומר מילה וזה ממוטט את השני.. זה לא יחזיק ככה בחיים. זה נשמע לא כ"כ רומנטי מה שאני הולכת להגיד אבל עצם זה שהוא הכניס אותך להריון ועכשיו כשיש תינוקת בתמונה, זה כבר פחות רלוונטי מה הוא מרגיש.. הוא צריך לקחת אחריות. זו אולי לא דעה פופולרית בעידן שכולם "הולכים לפי הלב" ו"מקשיבים לרגשות". כאילו זה גם חשוב כמובן אבל אם יש לו רגש קטן אלייך שגרם לו להחזיק איתך זוגיות של שנה וחצי ולהכניס אותך להריון. אז באנה קח אחריות. תעבדו על היחסים האלה ותסתכלו על התמונה הגדולה במקום לוותר כי אין פה זיקוקים. עברתם את השלב הילדותי הזה שצריך להימשך בטירוף. כל עוד יש משיכה מסויימת, אכפתיות והבנה, תעבדו על זה ביחד ותלמדו לתקשר בצורה בוגרת בלי היעלבויות על אמירות קטנות.

אני רוצה להרגיש נאהבת לחבק להתחבק להביט בעיניים ולראות אהבה לקבל טבעת ולשמוע שאני האישה של החיים שלו אבל הכל מעפן הוא יכול שבועיים לא לגעת בי ופתאום שהוא חרמן אז בא לו וזהו

אני מבינה אותך אבל השאלה היא האם זה תמיד היה ככה? או שזה התנהגות חדשה? כי אם זו התנהגות חדשה אז אולי משהו מפריע לו ביחסים ובגלל זה הוא מרוחק? ואם זה היה ככה מההתחלה אז למה החלטת להביא איתו ילדה? כי צריך גם להתחשב בה עכשיו. אני לא אומרת לך להיות בקשר שמאמלל אותך אבל אם יש שם יחסים אבל את מתבאסת שהוא לא עף עלייך אז די היית צריכה לחשוב על זה לפני כן את לא חושבת? אני באמת מאמינה שאהבת הדיסני הזו מעוורת הרבה אנשים. זה באמת לא חייב להתקיים כדי לחיות עם בן זוג טוב ותומך. בעיניי לצבור חוויות ולפתח אהבה עם הזמן ועם השנים זה הרבה יותר חזק. אפשר לשאול בת כמה את?