אתמול נשברתי אתמול היה לי רגע שממש נפשית התפרקתי, ניסיתי לגלח בלי לראות (שבוע 30) וחתכתי את עצמי ופשוט הרגשתי חסרת אונים, כאילו איבדתי יכולות בסיסיות ועצמאות. ואז עוד יותר הייתי מאוכזבת מעצמי שבמקום להעריך את הדבר המדהים שגדל לי בבטן אני מתעסקת בדברים שוליים. התחלתי לבכות בלי שליטה, הרגשתי פשוט נורא ובעלי המתוק רק ניסה לנחם והציע שהוא יוריד לי שערות ושאין טעם להרגיש חוסר אונים, כי הוא פה לעשות כל מה שאני לא אצליח. הוא באמת מהמם ועוזר לי בהכל אבל קשה לי להרגיש פחות עצמאית :( אחרי כמה דקות כבר הרגשתי יותר טוב

מאמי תגידי תודה שבעלך מגיב ככה, אני עוברת סיוט של החיים גם קושי בדברים יומיים וגם קושי נפשי מצד בעלי שלא תומך בי מאז שאני בהריון וההורמונים התחילו להשתולל

בעלך מקסים! איזה יכולת הכלה ! לגבי גילוח, מראה קטנה תפטור לך את הבעיה! שליש אחרון בהחלט יכול לייאש קצת... כשתחזיקי את הנסיכ/ה שלך בידיים, הכל יישכח... המשך קליל ;)

אני בשבוע 12 וכבר מרגישה פחות עצמאית מרוב הבחילות והכאבים:sweat_smile: תנסי להנות ולקבל את זה קצת יותר כפינוק, שעושים לך ולמענך..

בעלי גם גילח לי בכל מקום בשבוע הזה:rolling_on_the_floor_laughing:

את ממש לא לבד. ובאמת מזל שהבעלים נורא מבינים ומכילים, מכבדים את השלבים שאנחנו עוברות שיכולים להיות מאוד לא פשוטים ולא ברורים למישהו מבחוץ שלא חווה את אותו הדבר. הכל יהיה בסדר יפה... תהיי בטוחה בדיוק כמו שאמרו מעליי שברגע שנחזיק את הקטנים שלנו בידיים הכל ישכח, וגם מה שלא ישכח כל כך במהרה יראה לנו שולי ונבין כמה זה היה שווה את זה. את באמת לא לבד. אני צריכה עזרה לקום מהספה, לסדר לק ברגליים, לשטוף את הבית... אבל תודה לאל שיש מי שעוזר :)

שיר בעלך מהמם! אני כולה שבוע 12 ואסור לי להתכופף בכלל אז בעלי מגלח לי כבר מעכשיו ואני חא עושה כלום חוץ מלהיות במיטה, אין מה לעשות ואל תרגישי רע עם זה תשמחי שזכית בבעל מקסים כזה

מסובך לי אפילו לקשור שרוכים לבד וצריכה לבקש מבעלי או מהסביבה אז גילוח למטה אין מצב לבד בלי בעלי.. תאמרי לעצמך שיש לך מזל שהוא נסיך שעוזר. ולא נורא עוד מעט תחזרי למה שהיית, הכל שווה את זה :heart: