בנות שבוע טוב תגידו לי אם עוד מישהי מזדהה… אני מרגישה שאני במין לופ כזה חייבת לתקתק הכל, כל יום כביסה אוכל ניקיונות ואני גם עובדת ויש לי בבית שתי צמודים אני מרגישה צורך כל הזמן לתקתק הכל בזמן ואם יש משהו שלא הספקתי אהי ממש קשה עם עצמי, אני מגיעה למצב שיכולה לא לאכול ימים שלמים כי מפחדת שאם אני אעצור רגע להפסקת אוכל אז אהי אספיק פחות מטלות, סוף יום אהי כבר קורסת מרוב כל העומס שאני מעמיסה על עצמי… רוצה לאכול את כל העוגה ולהשאיר אותה שלמה… מודעת לבעיה אבל לא מצליחה לשהות את זה, יום שישי הגעתי למצב שאני בוכה דמעות מרוב עייפות כי הם לא ישנים הכי טוב ועד שהם ישנים לא מרשה לעצמי לנוח חייבת לתקתק עוד ועוד וגם אם אני מנסה לנוח לא מצליחה כי הראש חושב על מה שיש לי לעשות ואם אני לא מספיקה איזה משהו סתם נניח לקפל כביסה יש לי מצפון מטורף למה לא הספקתי ושאני מספיקה הולכת לישון עם סיפוק בלב מלא זמן רוצה להתחיל הליכות אבל עד שמגיעה השעה שהם נרדמים ונהיה נעים בחוץ להליכה אז אני מותשת ואין חי כוחות

יש סיפור על חוטב עצים שהגיע לעבודה וביום הראשון חטב 100 עצים, מנהל העבודה התרשם מאד וקיבל אותו לעבודה, ביום השני הוא חטב 90 עצים. לא כמו היום הראשון אבל עדיין הספק יפה, ביום השלישי הוא חטב 50 עצים, פה היה משהו לא תקין. ניגש מנהל העבודה ושאל אותו מה קרה לו? ביום הראשון הוא היה כל כך זריז איך הגיע למצב. שהוא מצליח לחטוב רק חצי מהכמות ביום הראשון? ענה לו שהוא כל כך רוצה להספיק הכל שהוא לא עוצר כדי לשייף את הגרזן שלו, התוצאה כמובן דיברה בעד עצמה, עדיף לעשות הפסקה קטנה שאחר כך תעזור למלא את המשימות בצורה טובה ומהירה יותר

ואיי מאמי שחררי לחץ תעבדי על עצמך בדחוף אבל! אין בעיה צריך לסדר לעשות דברים אבל לא באובססיה כזאת…זה פסיכי! מה עם זמן לעצמך?להתפנק קצת לנוח קצת מה נסגר? תהני מהחיים קצת שחררי מהלחץ של הבית והסטרס ותפנקי את עצמך גם . החיים כלכך קצרים בסוף כולנו מגיעים לאותו מקום ואנשים לא מבינים את זה…במרדף אחרי דברים שטותיים כל הזמן…תהני מעצמך מהילדים מהבעל ,מהמשפחתיות,מהחיים עצמם…. מטלות יש לכולם,צריך לעשות אבל … לאט בכיף שלך לא בשגעון ובמרתון שאין לך זמן לנשום זה לא תקין! את מפספסת את כל החיים שיכולים להיות לך וגם סתם מלחיצה את עצמך. על מי ועל מה?לא חבל?

הכביסה יכולה לחכות שבי תנשמי אוויר ותנוחיייי בהתחלה שהתינוק היה ישן הייתי מתקתקת את הבית חייבת להספיק הכללל היום? לא מעניין אותי כלום מתי שהוא ישן אני ישנה איתו נחה ומשלימה שעות שינה כשבעלי חוזר הביתה ונמצא איתו אני מתפנה לבית או בערב כשהתינוק נרדם אני ממשיכה. אצלי יש ימים שהכל מתוקתק ויש ימים שהכביסה גם יומיים יכולה להמתין בסל עד שאכניס אותה הבריאות שלי והנפש שלי יותר חשובים

ואת עוד רוצה לעשות הליכות לא מספיק שאת כל היום מטרטרת את עצמך בבית תאמיני לי זה יותר מהליכה! ותתחילי לחשוב על הבריאות שלך ולאכול הגוף שלך צריך מזון כדי לתפקד את לא רוצה לקרוס נכון?? מה זה לא לאכול ימים שלמים… תתאפסי על עצמך חיים שלי קודם כל הבריאות שלך יש לך ילדים שיהיו בריאים הבית והכביסות יחכו אל תדאגי קודם כל תדאגי לעצמך בשביל שתהיי חזקה עם כוחות ותוכלי לדאוג ולטפל בילדים בכיף ובנחת

הגעתי למצב אני מרגישה קורסת יש לי סחרחורות בחילות חולשה ופיוז קצת אי אפשר לדבר איתי וזה הכי לא אופייני לי אני חייבת לקחת את עצמי בידיים אבל יש לי בעיה קשה של שליטה על הכל אם אני לא מספיקה אני בוכה חושדת שיש לי דיכאון אחרי לידה

אז לכי לרופא עכשיו דחוף בהול

אויי חמודה כל כך בא לי לחבק אותך גם אני הייתי כך היום למדתי להרפות וזה הכי טוב שעשיתי עם עצמי לא היה לי פשוט אבל הייתי חייבת בשביל הבריאות והנפש

אנונימית, הרבה פעמים כשאנחנו עסוקות בשליטה ובסדר מטורף זה עשוי להעיד על חרדה נוראית שמתרחשת בפנים...ואם יש לך חשד לדיכאון אחרי לידה זה יכול להסתדר, נשמע שכדאי לך לפנות לעזרה מקצועית- קודם רופא ואז טיפול רגשי! ממש ממש חשוב, זה יכול להידרדר....תתני מרחב טיפולי לעצמך, את תראי שלאט לאט זה יעשה לך פלאים ..אפשר דרך הקופה ואפשר דרך הפרטי