לא יודעת למה אבל כבר מעכשיו מרגישה שיהיה לי דיכאון אחרי לידה. לא מחוברת לעוברית, מדחיקה שאני בהריון בכלל. זה הריון ראשון אחרי 2 הפלות עם מלא חששות. מניחה שזו הסיבה. הכל יכול להתהפך אחרי הלידה ואהיה מאוהבת בה?

קודם כל אל תתעסקי במה יהיה עוד ככה וככה זמן זה מכניס למחשבות ומחשבות זה לא הדבר הכי טוב (מניסיון)... יכול להיות שתאהבי עד מעל הראש ויכול להיות שתסתכלי עליה ולא תביני ממה כולם מתלהבים.. בסדר.. תינוקת.. חמודה.. וזה הגיוני ולגיטימי אנחנו בני אדם. מותר לנו לא להתחבר על המבט הראשוני. זה משהו שבא עם הזמן.. גם כשאת פוגשת את בן זוגך על הפעם הראשונה עוד לפהי שדיברת איתו לא אמרת אמממאא אני מאוהבבתת מתהה וזהה .. למדת להכיר וזה משהו שנבנה לאט לאט .. וככה גם כאן.. ויהיה בסדר אחותי לא לחשוב על זה יותר מידי.. מכירה מחברה שעברה 3 הפלות שעד הלידה הכחישה שהיא בהריון בכלל ולא התלהבה משום בעיטה ושום כלום כי אמרה שעד שהוא לא בידיים שלי זה לא קיים.. הכל יהיה טוב אחותי בהצלחה ולידה קלה בידיים מלאות🙏🏼🙏🏼🙏🏼

בהחלט ההסטוריה גורמת לך לא להתחבר, גם אני הייתי ככה כי פחדתי מעוד הפלה אז לוקח לי הרבה זמן לשחרר בהריונות אני לא נכנסת לאפליקציות, לא עושה תכניות ולא מתחברת אבל ככל שההריון מתקדם זה משתפר אבל גם אם לא אחרי הלידה עם הזמן זה יבוא

מאוד מבינה גם אני מרגישה ככה... לכי לדבר עם מישהו מקצועי זה מאוד עוזר🤍

תודה לכולן 🙏

אני לא התחברתי להריונות שלי גם כן, ללא היסטוריה מסויימת.. מותר ♥️ זה לא אומר כלום על כמה תתחברי או לא לילד, וגם לא להתחבר על ההתחלה זה מותר. זה בוודאי גם לא אומר כלום על כמה תהיי אמא טובה ♥️

בהריון הראשון הייתי הכי מאושרת וכל כך חיכיתי לפגוש אותה כבר ואז הגיע דכאון(קל) אחרי לידה ולקח לי זמן להתחבר אליה. ההריון השני לא היה מתוכנן ולא רצוי באותה תקופה, לא התרגשתי ובכיתי מלא. איך שהילדה יצאה התאהבתי בה ישר. אי אפשר לדעת מה יקרה אחרי הלידה

תקשיבי יכןלה להגיד לך שלא כולם עכשיו מדברןת עם העובר בבטן וכל המסביב ומאוהבות עוד לפני שיוצא…. אולי אפילו הרוב לא . אם זה החשש שלך … אם את חשה שזה משהו מעבר באמת אולי כדאי לגשת לקבל עזרה בשבילך ❤️

היה לי הריון ראשון קשה מאוד מאוד סבלתי מהיפרמיזיס קשוח עם כדורים בלי סוף ואישפוזים ושמירת הריון ועד איזור חודש חמישי לא יכלתי לחשוב על העוברית שנמצאת בבטן.. עצם המחשבה עשתה לי בחילה נוראית זה היה הריון מתוכנן שחיכתי וקיוויתי לו הרבה זמן ועדין במהלך כל ההריון כל כך פחדתי והתפללתי שהכל יהיה טוב עם העוברית לקראת איזור אמצע חודש חמישי בערך התחלתי יותר להתחבר להיריון, לשיר לה וללטף אותה חיכיתי כל כך שהיא תגיע וכשנולדה אחרי לידה חלומית שהייתה חוויה מתקנת לכל ההריון לקח לי זמן להתרגל ובהתחלה לא הרגשתי את האהבה המטורפת שהרגשתי כשהייתה בבטן ולא הבנתי מה קורה לי ואם זה הגיוני יכולה לומר לך שהריון ולידה זה חוויה מטורפת ומטלטלת והגוף והנפש עוברים כל כך הרבה תחושות רעות וטובות במקביל ואת מפתחת גם איזשהו מנגנון הגנה פנימי בלי לשלוט בזה… במהלך החודש הראשון לאט לאט התחברנו והרגשתי שאני מאוהבת כמו שלא אהבתי בחיי ומיום ליום האהבה הזאת רק הולכת ומתעצמת היא כבר בת עשרה חודשים תודה לאל אל תשפטי את עצמך ותתני לעצמך זמן הכל יבוא… ואת תהיי אמא מדהימה בע״ה מאחלת לך המשך הריון קל ולידה קלה בידיים מלאות בע״ה!!

אהובה זה לא דיכאון זה פחד מאובדן. בתור מישהי שעברה לידה שקטה ובהריון שלישי מאז אני מזדהה ומבינה לליבך. זה אף פעם לא יהיה לך כמו הבנות התמימות שמתעדות הכל באינסטגרם מספרות הכל לכולם ונהנות מכל רגע .. לפעמים אני מסתכלת עליהן ומקנאה בתמימות אבל מבינה שזה לא יחזור לשם אצלי אחרי כזה אובדו. את מפחדת להתאכזב אז את מרחיקה מעצמך את החוויה וזה בסדר .. יכולה להגיד לך שעם ההתקדמות של ההריון זה משתפר, לפחות אצלי🙏🏼 ואחרי הלידה בע״ה כן אוהבים ❤️ חיבוק ענק ממני.