היי, אני בשבוע 3-4 בערך (עוד לא ניתן לדעת באופן חד משמעי, הרופאה אמרה להגיע שוב לאולטראסאונד בעוד 10 ימים) כל החיים פחדתי מעצם הרעיון של לידה ושאצטרך לעבור את זה מתישהו. עם השנים הפחד נהיה פחות דומיננטי ובשנים האחרונות עד שגיליתי על ההריון, הרגשתי שאני מאוד רוצה ומוכנה. עכשיו, אחרי שגיליתי על ההריון פתאום צפו לי חזרה כל הפחדים שהיו לי בילדות רק פי אלף - מהלידה, מהכאב של הצירים, תפרים, אפידורל וכו׳ וכו׳ בנוסף, בגלל שאין לי עדיין תופעות לוואי או תסמינים אני מתקשה להפנים שזו המציאות ובגלל זה כנראה גם קשה לי עם הפסקת העישון. אשמח לדעת אם יש עוד נשים שחוות משהו דומה ולשמוע איך אתן מתמודדות עם זה

הייי כן אני כרגע בשבוע 7+4 ואני עדין לפעמים נופלת בסיגריה אחת וגם זה אבל משתדלת שלא ונתמכת ונעזרת בגבר שלי שהוא מרגיע אותי ותומך אותי ומנפץ לי את כול המחשבות השלילות ואת כול הפחדים אני לא ישקר עדין הן רצות להן פה ושם אבל מקווה טוב. ותמיד עוזר לשתף ושמישהו שאוהב באמת יתמוך ויהיה שם בשבילך

היי, אני כל החיים פחדתי בדיוק כמוך, מה גם שסובלת מכאבי מחזור קשים ואנדומטריוזיס מה שגרם לפחד שלי להתעצם פי כמה מלידה. יכולה להגיד שאחרי כמעט שנתיים של טיפולים והקושי להיכנס להריון, ברוך ה עכשיו בשבוע 13 והבנתי שזה דבר ככ מבורך ולא מובן מאליו שאין לנו מה לפחד ממנו. נכון זה ראשוני ומבהיל, אבל הגוף שלנו נועד לזה, הוא בנוי ללידה וליצירת חיים! זה היה כך משחר ההיסטוריה, מאות על גבי מאות ומיליוני נשים ילדו לפנינו, למה שאנחנו לא נצליח? אגב, תנסי בהמשך כמובן לקראת הלידה לעשות קורס הכנה ללידה, גם לי המחיצו והבנתי שזה מוריד משמעותית את הלחץ כי את יותר מקבלת פרספקטיבה לקראת מה את הולכת... ובאופן כללי חשוב לבוא בראש ךתוח שהגוף נועד לזה והכל יהיה בסדר! בהצלחה ובהריון קל ובידיים מלאות :)