מרגישה אשמה אבל אין לי ברירה. הקטנצ'יק שלי בן שנה שיהיה בריא, ואני מתחילה להתעייף מההרדמות. ערב ערב מרדימה כבר 12 חודשים רצוף. עכשיו אני האמא שלו ועושה את זה לרוב באהבה אבל אני מתחילה לאבד את הסבלנות לאחרונה. כאילו הוא גדול כבר שיהיה בריא וכבד והוא זז המון ואני פשוט כל כך משוועת להרדמות עצמאית שלו אבל שום דבר לא באמת עובד. הוא כל הזמן חוזר להרגלים הישנים (ציצי בעיקר). אין לי בעיה עם שינה משותפת אבל ההרדמות מוציאות ממני את המיץ. אני לאחרונה מרדימה אותו בעצבים והוא בטח מרגיש את זה.. מה לעשות?

גם אני איתך זה מאוד קשה לוקח לי שעה להרדים אותה עד שמתעייפת על הידיים שלי זה כבר נהיה פשוט סיוט שוקלת להיעזר ביועצת שינה למרות שניסיתי הרבה דברים אני נשברת

להכניס ללול ולשבת לידו לתת יד אני התחלתי לתת לילדה פנס ככה בי״א עסוקה גם פה ופוט הרמדת