השבוע אהיה נכנסת לחודש שישי ,זו הולכת להיות בעזרת ה׳ הנכדה הראשונה לאמא שלי,כלכך חיכנו להריון ,ומרגישה שאין תמיכה מצד המשפחה, יכולה להגיע שבת ולא ישאלו מה שלומי,מתחילה לשתף על בדיקות שעוברת ויש להם סיפור יוצר חשוב לספר. חזרנו אתמול מהמשפחה שלי ורק בכיתי לבעלי,מרגישה כלכך לבד שיש לי רק אותו. ומתחילה להרגיש כלפיהם גם כעסים,פשוט חושבת להפחית את ההגעה בשבתות,אז אמא שלי מתקשרת שנביא כי לבד,ופשוט כל השבת יכולה לדבר על עצמה ולא לשאול כלום עליי. מאד עצובה

זאת באמת יכולה להיות הרגשה לא נעימה.. אני אומרת פשוט תשבי ותדברי עם אמא שלך גם אם זה לא ישתנה לפחות תדעי שאת אמרת מה שפוגע בך.. ולכי תדעי אולי בכלל לא שמה לב לזה והכל ישתנה ויהיה יותר נעים

אצלי זה ככה גם נולדה לה נכדה ראשונה. היא נגיד בימים האחרונים בכלל לא שמעתי ממנה. אני גם כל הזמן בוכה לבעלי.והוא גם מתעצבן מזה שהיא לא באה לעזור. מה שיותר גרוע שהיא נרדמת לי בספה.

גם אני ככה בדיוק. לאף אחד מהמשפחה שלי לא אכפת זה רק אני ובעלי. אמא שלי כל הזמן מתלוננת כמה קשה לה. ובעלי שונא אותה ברמות

שולחת לך חיבוק גדול ♥️

titi- בול אמא שלי. היא עובדת 6 שעות ביום ומתלוננת כמה קשה כמה קשה. ואני מה 24/7סביב הילדה לא ישנים.

גם ההורים שלי וגם ההורים של בעלי אוהבים בעיקר לדבר על עצמם ואין להם סבלנות לשמוע... לפעמים זה מעצבן אותי כי חשוב לי לשתף או לפרוק אבל כבר הבנתי שככה הם וזה מה יש... אז אני יכולה להציע לך את הזווית הסתכלות על ההורים שאני אימצתי וככה אני מקבלת את זה באהבה: אני מעריכה אותם על מה שהם עשו בשבילי 20+ שנים, וכנראה עכשיו אני יותר במעמד שלהם בעיניהם ופחות הילדה שלהם שצריכה עזרה. לכן הם פחות מצליחים להיות קשובים, הם צריכים גם שיהיו קשובים אליהם. וגם יש תכונות אחרות ברוך השם שאני מעריכה בהם, אז מתמקדת בזה. את כמובן גם יכולה לדבר על זה עם אמא שלך, אולי היא לא שמה לב שאת צריכה אותה ואת ההקשבה שלה, ואם היא תראה את זה היא ממש תרצה להיות שם בשבילך

הרבה פעמים ההורים שלנו בסטטוס חדש, הם בבית ריק וגם להם חסר עם מי לדבר ביומיום אז כשהילדים מגיעים הם פורקים

אני בת להורים גרושים ואמא שלי הייתה כל עולמי,הזזתי את עצמי ואת הצרכים שלי המון שנים למענה כי הרגשתי צורך ומחויבות ,התחתנתי בגיל מבוגר 38 אחרי שהתגרשתי לפני 6 שנים ,וברוך ה׳ נשואה לנסיך. אני ממש מתביישת בשבתות שאני רק מתחילה לדבר בשולחן שבת על בדיקות או פחדים או אפילו על שם שחשבנו ,הם פשוט מעבירים נושא. יש לי 2 אחיות גרושות ואח אחד רווק וכולם גרים יחד אני היחידה מחוץ לבת ועצמאית כבר כמה שנים. פשוט בליל שבת בכיתי כל הלילה,לדוגמא אני בקושי אוכלת כי יש דברים ספציפיים שאני אוהבת,ותמיד היו שואלים אותי מה נכין לך,בהריון מוצאת אותי בסעודות אוכלת פיצה וטחינה ולא מעניין אותם. רק רציתי לפרוקקקק כי נשבר לי הלב-גם עכשיו כותבת בדמעות

אז אולי זו הסיבה? הם רואים אותך עצמאית וחזקה ולא מבינים שגם את צריכה יחס מציעה לך להגיד מה את צריכה, זה כנראה נובע מחוסר מודעות

יתחילו לשאול יותר כשתלדי גפ אצלי זה ככה מתעלמים מההריון אבל לא אכפת לי פחות העין הרע

שוחררתי היום מעט,מבינה שאין לי שליטה עליהם. תודה בנות הרגשתי אמפתיה