שבוע 32, היריון ראשון עם בן💙 פוסט פריקה.. לפני שבוע הלכנו פעם ראשונה לחנות מוצרי תינוקות, באנו שעה וחצי לפני סגירה במוצ"ש וכשנכנסנו לשם לא היתה שום עזרה של מוכר (כי במוצש אין מוכרים) בכל זאת החלטנו שכבר באנו אז נקנה מספר דברים, הוא חשב שהולכים לפי רשימה ופשוט מעמיסים.. ואני כמו אני לוקח לי זמן לחשוב , לעכל, לבחור דוגמאות וצבעים, לחשוב מה יתאים לי לחדר ואיך אני רוצה לעצב הכל, וגם להשוות בין חברות שונות, ובכלל קצת להתלהב מהאירוע הזה שפעם ראשונה אני קונה דברים לבייבי שלי, הוא התעצבן שאני לא מחוברת לזמנים של החנות כאילו שאני בשעון זמן, מבחינתי לא באתי לעשות וי וללכת.. ואין לי בעיה לחזור שוב ולהשלים אני לא במרדף אחרי אף אחד. מיותר לציין שהבילוי הנ"ל שחיכיתי לו לא היה כפי שציפיתי כלל והוא גרר תגובות לא נעימות מצידו כלפיי וזה שאני תמיד כזאת בררנית ומגזימה ועושה מכל דבר סיפור כזה גדול, וזה מאוד פגע בי. הוא פשוט התיישב בחנות בצד ואמר לי לכי תבחרי מה שאת רוצה אני התייעפתי ממך , והרגשתי ממש לבד. היום שוב דיברתי איתו שצריכים ללכת לקנות דברים והוא אמר לי, שהוא לא מתכוון להגיע איתי יותר ושאני אלך לבחור לבד ואין לו סבלנות אליי, זה נשמע לכן דבר הגיוני? אמרתי לו שאני מרגישה ממש לבד ושהוא לא מתרגש איתי בכל זה וזה מעציב אותי, מרגישה לבד בכל ההיריון הזה, אין לו שום טיפת התרגשות מהקניות הללו, האם זה טבעי דבר כזה שבעלי לא יהיה איתי בקניות לתינוק הראשון שלנו?

היי את ממש צודקת ולא בררנית תדברי איתו, שיחה נעימה.. ותסבירי לו שהחוויה צריכה להיות כיפית עבור שניכם, מרגשת. אני גם ילדתי ברוך השם ילד ראשון והקניות היו חלק מההריון וחלק מהכיף! לעומתי בעלי הרבה יותר בררן ממני, וכן רצה לעשות סקר איפה כדאי ומשתלם תקנו רק מה שבאמת חשוב להתחלה, ותוך כדי תשלימו את החסר, לא חייב ולא רצוי לקנות בכל ביום אחד ובלחץ תעשו ימי כיף - זה לא עונש!

היי , יכולה לספר לך על עצמי, אני ממש מתרגשת מהקנייה שלפני הלידה, אפילו עכשיו בלידה שנייה הייתי שבוע שעבר בשילב עשיתי קנייה גדולה ללידה. אני גם חושבת על כל דגם וצבע ומתלבטת מלא. את בעלי זה לא מעניין בכלל. אבל הוא מפרגן לי שאני מתרגשת ושמחה מזה גם בלידה ראשונה וגם עכשיו הלכתי עם חברה טובה, שהיה לה שפע של זמן וסבלנות ועשינו את הקנייה בכייף ממש.. אם זה מדבר אליך, פשוט באמת תלכי עם מישהו שיש לו סבלנות ומתרגש מהמעמד.. אמא , אחות, חברה.. גברים פחות נראה לי מתחברים לעניין של קניות ועיצוב וכזה , לפחות חלקם

כן זה הגיוני גברים לא חושבים ומרגישים כמונו בשבילנו זה וואווו זה התרגשות זה התחלה של ציפייה למשהו שהולך לקרות בקרוב, בשבילם זה שטחי מאוד ולא מרגש.. הם לא מוצאים בזה את מה שאת מוצאת בזה. בגלל זה זה גבר וזו אישה שני יצורים שונים לחלוטין שפועלים ממקומות שונים לחלוטין גבר- שכל: יש שעה וחצי לסגירת חנות בשביל שלא נצטרך להיסחב לכאן שוב נהיה פרקטיים ונתקתק תקנייה. אישה- רגש: אני אבוא שוב אין לי בעיה העיקר אני רוצה לבחור ולהתלבט ולחשוב ולהתרגש ולהיזכר שוב על מה המליצו, ולהריח את הריח של הסבון ולהרגיש את הבד של השמיכה.. ואחותי אנחנו חד משמעית יכולות לבחור להתאכזב מזה, ולהרגיש שהם ממש אנטיפטיים וחסרי רגש אבל זה לא נכון! הם מביעים את הרגש שלהם בצורה אחרת ושונה ובמקום הנכון. בחדר לידה הוא יתעלף מהתרגשות תאמיני לי, בברית הוא ישקשק החנות ילדים הזאת לא משחקת לו ברגשות וזה הגיוני. אני למדתי את בעלי עם הזמן, הוא פשוט לא כזה, זה לא מרגש אותו מבחינתו זה אפילו עול! אבל אני רואה אותה בפרקטיקה של החיים איך שהוא משחק עם הילדה שלנו איך שהוא מקלח מרדים איך שהוא נמס בלידה שלה, איך שהוא זה שהאכיל אותה פעם ראשונה בחיים אחרי הלידה! שם הרגש נמצא. ושווה להתמקד בזה ולהעריך את זה ולא לחפש שהם ימלאו לנו את הרצונות.. כי אז זה סתם להתאכזב. אז *תבחרי* לא להתאכזב! ועצה ממי שלמדה את בעלה, לכי עם חברה היא כבר תהנה איתך יותר ואת תהני איתה יותר, ושוב זה לא אומר כלום על בעלך❤️

אותו*

גם שלי מאבד סבלנות ממש מהר, רק להעמיס לעגלה וללכת לקופה בלי לחשוב יותר מדי. אני יכולה שעות להסתכל ולהתלבט. בגלל זה אנחנו כמעט לא עושים קניות ביחד, כולל לסופר. צרת רבים חצי נחמה.

ביצת קינדר כל כך צודקת.. גם אצלי הוא חיכה רק שנסיים ונלך לבית

חחל גברים אחותי ככה זה אל תתרגיש לכי לבד הכי טוב ככה לא יחפור לך וגם תקני מה שבאלך אנח למדתי עדיף ללכת לבד איתו זה חופר

תראי לא נעים התגובות שלו וכנראה הייתי זורקת עליו כפכף, באמת. אבל הוא בא בראש פרקטי של הואי נסיים עם זה. פחות מרגש אותו כל הגרביים הקטנים והסדינים והמגן ראש וכאלה. את כבר מצפה ומחכה אז את מדמיינת לך בראש. אז שני דברים... אחד- תיאום ציפיות. כמו שאת חשבת שתלכי ותבררי ותבחרי ותעשי סקר ותחשבי ובלה בלה בלה ככה הוא חשב שהוא יבוא ישים הכל בעגלה והביתה. אם היה בינכם תיאום ציפיות זה היה נמנע מלכתחילה. דבר שני, ממליצה לך בחום (זה מה שאני עשיתי)

נשלח באמצע - תעשי את כלללל הבירורים שלך לפני, כנסי לאתרים והכל ותלכי איתו רקקקק בסוף כשאת סגורה על הכל וגם אז תעשי איתו תיאום ציפיות כי יהיו דברים שאת עדיין כנראה תתלבטי לגביהם

אמאאלה איך הם לא בנויים לקניות האלה,זה משו🙄 זה גם בבגדים/נעליים וכו'... אינלהם סבלנות. קחי אשראי ולכי לבדדד,הכי כיף (:

ככה זה גברים.. אין ממה להתרגש. עדיף ללכת עם אמא או חברה טובה. עדיף ללכת בלעדיו, אין להם סבלנות לקניות

נשמה ילד ראשון בעלי לא יודע איפה זה שילב בכלל.. לקחתי לו את הכרטיס והלכתי קניתי לבד כל מה שרציתי, בדיוק מהסיבה של העצבים וחוסר סבלנות.. אל תתרגשי תקני מה שאת רוצה בזמן שאת רוצה תהני מזה..

כמו בעלי חסר סבלנות פרקטי טכני לא מראה סימני התרגשות אבל זה לא מה שמגדיר אותו התגובה רק לא הייתה במקום הוא היה צריך לתת לך את המקום לראות אותך אינטלגנציה רגשית להיות יותר רגיש לסיטואציה