חודש אחרי לידה ואני חושבת שאני עוברת דיכאון, המשפחה של בעלי עושים לי את המוות מהיום שילדתי וזה משפיע עליי מאוד.. היום כבר הגעתי למצב שאני לא מסוגלת לטפל בתינוקת היא לא רגועה אצלי וכרגע אמא שלי איתה מה עושים איך מטפלים

יש בקופה שאת נמצאת עזרה לדיכאון אחרי לידה

אני צריכה לפנות לרופא משפחה שלי בשביל זה?

ותתרחקי מאנשים שעושים לך רע

וואי אני ממש מבינה אותך.. איזה פער בין ציפיות לבין מציאות. חייב ללמוד לזרום ולשחרר אין ברירה

היי, לא יכלתי להשאר אדישה לפוסט שלך.. ראשית, תזכרי שיש אנשים סביבך שכן אוהבים אותך ושרוצים בטובתך.. שנית, ממליצה לך מקרב לב לגשת לקופת החולים ולבקש עזרה! (מה שאת חווה זה לגיטימי ואכן לא פשוט ואני בטוחה ששיחה עם איש מקצוע תוכל להועיל לך ולשפר את מצבך!!!), בבקשה אל תשארי עם זה לבד. דיכאון אחרי לידה זה משהו שקורה וזה לא הופך אותך לחריגה.. תשתדלי לעשות דברים שמרימים את מצב רוחך ותשתפי אנשים שאת סומכת עליהם בתחושות שלך!!! בהצלחה❤️

כפי שכתבו מעלי ללכת בהקדם לבקש טיפול . זה חשוב ממש ! וחיבוק גדול זה כלכך מובן . זה קשה ממש ! אף אחד לא יכול להכין אותנו לקושי הנפשי שזה דורש מאיתנו. ויש ימים ולילות קשוחים ממש. גם עם מיליון אנשים מסביב שעוזרים לפעמים יש לילות קשוחים והרגשת בדידות פנימית. אם את מרגישה שאת מתפרקת פשוט תפני לטיפול שיעזור לך לעבור את זה . ואנחנו פה מלא נשים כדי שתוכלי גם לשתף אותנו ! המון הצלחה ❤️

רוצה להגיד לך גם שאחרי חודש אני גם הרגשתי גרוע ברמה שלא רציתי לטפל בתינוק. הרגשתי שאני פשוט בסיוט אחד גדול. בעלי קלט את זה ופשוט אמר לי לעזוב הכל ולצאת עם חברות . ככה כמה ימים טיפל כמעט לבד בתינוק. וזה עזר לי ממש לעשות ריסטארט עם עצמי ולחזור בכוחות מחודשים. למזלי שלא נפלתי לדכאון שאי אפשר לצאת ממנו .כי הייתי ממש קרובה לזה.

בעלי בכלל לא מבין אותי ואת המצב שאני נמצאת בו וכועס על זה שאני כל כך פגועה מהמשפחה שלו.. אני פשוט חסרת אונים שהשיא הוא היום שבכלל לא מסוגלת לגעת בילדה וכועסת על עצמי בגלל זה וחושבת שאני חרא של אמא.. למזלי אני אצל אמא שלי והיא איתה ועוזרת לי מאוד אבל אני מרגישה שהמצב רק מחמיר במיוחד בגלל שאני ובעלי לא מפסיקים לריב בגללם

זה בסדר את לא אמא גרועה ! זה עובר על מלא נשים פשוט חלקן משתפות וחלקן לא. אני גם הרגשתי כאילו צריך לקחת לי את הילד ! באמת שזה מה שהרגשתי שאני לא רוצה להיות לידו. ואם התחיל לבכות רציתי להעלם ולשים אטמי אוזניים רק לא לשמוע אותו. המצב עם בעלך עוד יותר לא מוסיף להרגשה שלך. אז באמת מזל שאמא שלך עוזרת לך בזה. לכי לטיפול והכל בסדר אל תרגישי רע. עצם זה שאת מרגישה רע ברגשות שלך כאמא אומר שאת אמא מדהימה! שאת רוצה להיות הכי הכי טובה בשביל הילדה שלך.מבטיחה לך שזה יעבור ואת בסוף תהי מאושרת עם התינוקת שלך ותהי האמא הכי טובה. רק תהי חזקה לעבור את התקופה הזו .ותקחי את כח העזרה שאת יכולה לקחת אל תרגישי לא נעים מאף אחד. תדאגי לעצמך ❤️