אני רוצה לפרוק קצת.. אני מסתובבת עם התחושה הזאת הרבה זמן וזה תוקף אותי כמה פעמים ביום אני מרגישה שרק אני עברתי לידה קשה והחלמה קשה אני רואה בנות (בעיקר באינסגרם) אפילו לא "אושיות", מכרות, שאחרי חודש כבר מסתובבות בבתי קפה ונוסעות לטייל... ולקח לי הרבה זמן להגיע לזה. אני הייתי שבר כלי, לא הצלחתי ללכת אפילו לטיפת חלב (פיזית ונפשית).. לא ירדתי לטייל עם התינוקת בעגלה קרןב לחודש וחצי כי פשוט לא הייתי מסוגלת. לא רציתי לשמוע על בריתה וגם לקח המון זמן עד שרציתי להיפגש עם חברות ומשפחה. זה מרגיש כאילו רק אותי זה תקף.. רק ההחלמה שלי הייתה כל כך איטית ולא קלה. היום אני נמצאת לגמרי במקום אחר ברוך השם, אבל דווקא כי לקח לי כל כך הרבה זמן להגיע לזה זה פשוט ממש מציף אותי עכשיו.

זה מראה ככה אבל לא. נגיד אני כמה שהיה לי קשה לקחתי אותי ואת גיסתי גם אחרי לידה היא הייתה עם תפרים לקניון להתאוורר כי זה גורם להחלמה מהירה יותר כמובן שלא יותר מידי

כל אחת חווה אחרת את התקופה הזאת, גם לי לקח זמן עד שיצאתי. תרגישי בנוח כל עוד את אחרי ולא נופלת לבור

דיכאון אחרי לידה יכול לצוף גם כמעט שנה אחרי ..תשימי לב! וזה ממש לא תוקף רק אותך את חייבת לדאוג לעצמך לא פחות מלתינוק שלך ואם את בהרגשה רעה בנפילה הייץי מציעה לך לפחות להתייעץ ולדבר עם אדם קרוב שלא ישפוט ואן אין כזה לדבר עם רופא המשפחה או אחות טיפת חלב

תזכרי שהאינסטגרם זה הדבר הכי שקרי ולא מציאותי שיש.. תסתכלי על עצמך ולא על אחרות אן על מה שהן מנסות להראות באינסטגרם שלהן.. ותני לעצמך את הזמן הכל בסדר כל אחת והחוויה שלה

ותזכירי לעצמך שאת לא היחידה .. פשוט את הקשיים ואת הרגעים הפחות יפים לא משתפים באינסטגרם אז איך תראי את זה

גם אני הייתי ככה אחרי הלידה ו.... החיים שלהן לא מעניינים אותי עניין אותי להשתפר קצת כל יום כדי לחזור לתפקוד המלא . איך הן מקבלות את זה זה לא חלק מחיי . אחרי הלידה במשך שלוש ימים בעלי הרים אותי ממצב שכיבה לישיבה ,מישיבה לעמידה .. עזר לי ללכת ,הרים את התינוק אליי.. בשבועיים הראשונים לא הצלחתי ללכת מעבר ל 20 מטר . אחרי שבועיים חזרתי להאכיל חתולים בצד השני של הכביש ובקושי הייתי מגיעה לשם גם אחרי חודש וחצי לא יכולתי ללכת עד קצה הרחוב .. רק אחרי 3 חודשים התחלתי להרגיש שחזרתי לעצמי . אז את לא לבד ..

מל, תודה על השיתוף 💜

אל תאמיני למה שאת רואה באנסטגרם, יכולה לומר על עצמי שעברתי חוויה נורא נורא נורא קשה בלשון המעטה 2 ניתוחי חירום 17 תפרים פנימיים 3 מנות דם 2 מנות ברזל ו4 איבודי הכרה ואחרי שבוע מהלידה העלתי תמונה (ישנה) לאנסטגרם וכולם חשבו שככה אני ניראת אחרי לידה….שבתאכלס אני מרותקת למיטה בבית חולים קחי לעצמך את כל הזמן שבעולם!!! אל תסתכלי על אחרות כל לידה זו חוויה עוצמתית וכאובה בפני עצמה תתעסקי בעצמך ובתינוקי שלך מעבר לזה שום דבר לא מעניין בטח שלא חוויות של אחרות🙏🏻 שולחת חיזוקים וחיבוקים🫶🏻

תודה אופל 💜 אני מרגישה שלא הסברתי את עצמי נכון.. אני ממש לא מסתכלת על אחרות או משווה אותי אליהן, פשוט אני מרגישה כל כך לבד בסיטואציה הזו של החלמה קשה.. יכול להיות שאני מחפשת מישהי "כמוני" באינסגרם כדי שאוכל להגיד לעצמי " הנה, את בסדר גמור. לא רק לך לוקח כל כך הרבה זמן לחזור לעצמך"

אנחנו חייבות להזכיר לעצמינו שהבנות באינסטגרם לא מעלות לסטורי שלהן קשיים, ריבים, שבירות נפשיות וכ׳ו…. קודם כל האושיות בסופו של דבר הן סלזמניות וכמובן שאף אחד לא ירצה לקנות מוצרים ממוכרת עצובה אז הן לעולם לא מראות את הצד השני של המטבע. ובכללי גם בחורות רגילות לא יחשפו את הקשיים והעצב אנחנו רואות תמונה אחת או סרטון של 30 שניות מסיטואציה. צריך לזכור את זה! כמה שזה מרגיש לפעמים שאנחנו שם רואות אותן 24/7 אנחנו ממש לא. שולחת חיבוק 🖤🖤

תודה רבה טלולה 💜

גם אני הייתי כמוך אחרי לידה ראשונה! כל אחת והלידה שלה, הגוף שלה וההחלמה שלה.. העיקר שבסוף אנחנו בריאות והילדים בריאים.. אבל אני לגמרי מבינה את הבאסה שלך וגם אני הרגשתי כמוך בזמנו