יש לי תינוק בן כמה שבועות ואני מבינה שהכל שהזמן חולף אנשים יותר ויותר מרשים לעצמך להתערב ולהעיר על דברים שאני עושה כאמא למרות שלא ביקשתי מהם את דעתם, בהרבה מקרים משפחה קרובה (גיסים בעיקר). איך לומדים להתעלם ולא לקחת ללב? לא רוצה לאגור כעס וזה כבר מתחיל לקרות ואני ממש ממש לא רוצה להיות בתחושות כאלו..

להגיד להם בחיוך: תודה, אני מסתדרת. אם זה ממשיך-תגידי שאם תצטרכי עזרה תבקשי אותה. ושאם לא ביקשת שישמרו את דעותיהם לעצמם.

פשוט תדעי ותזכרי שכמעט כולן עוברות את זה כי זה טבע האנשים. כל מי שיש לו פור עלייך באיזה נושא מדבר כאילו הוא מינימום מומחה. העצה שלי, לעמוד זקופה ולשדר ביטחון עצמי. תלמדי על טיפול בתינוק קטן (ממליצה לך לקרוא את הספר " מלידה עד גיל שנה") ולהחכים יחד עם לסמוך על האינטואיציות שלך כאמא וכשאנשים יראו שאת על זה , הם ירפו בסופו של דבר. עצמאות תקנה לך ביטחון. ברגע שבן אדם כל הזמן מבקש עזרה, אנשים מרשים לעצמם להתערב. אגב, זה לא אומר שאם הם מעירים הערה מטומטמת את צריכה להגיב בתוקפנות. אלא פשוט תחייכי ותגידי וואלה. זה מה שאני עושה לרוב כשלא רוצה לפגוע חחח העיקר שאת לא תתערערי בפנים. וחוץ מזה תני להם לדבר, לכי תדעי איזה טיפ תקבלי פתאום שיעזור לך . לפעמים לומדים מזה. פשוט לברור מתוך השטויות.