חלקנו עברנו דיכאון אחרי לידה חלקנו לא וחלקנו אולי עברנו ואיננו היינו מודעות לזו והרגשתי שאחרי שילדתי לא מדברים על זה על קושי ואין לי עם מי לדבר כי כל החברות שלי לא ילדו ואחותי שילדה אמרה לי זה חולף זה חולף אבל אתה לא מבין את הסיטואציה של אותו רגע אני אחרי שילדתי לא חוויתי משבר קשה אבל הרגשתי ריקנות גדולה אמא שלי וחמתי הגיעו קצת לעזור (כל אחד בחיים שלו אמא שלי גם גרה יותר רחוק ) ובעלי לא ידע לתפעל כל כך את הסיטואציה וגם היה צריך לעבוד אומנם אני עבדתי עם ילדתי וגדלתי חלק אבל עדין ילד שלך יום ביומו והחרדה והסתכול גומרים אותך ברוך השם הזמן עשה את שלו וחלף ןאנחנן נהנים אחד מהשני כןתבת את זה לאחר חדשות נוראיות של אמא ותינוק רצח והתאבדות שלא נדע אשמח לשמוע איך היה לכן אחרי לידה ראשונה איך עברתן

אומנם לא חוויתי דיכאון אבללל אחרי הקיסרי הראשון לא יכולתי לסבול את כאבי ההחלמה והרגשתי שאין לי מספיק עזרה כי אמא שלי ובעחי עבדו עד 18:00 וכשבטיפת חלב שאלה אותי האחות יש לך עזרה אמרתי לה "בטח יש לי הרבה עזרה ושאני מרגישה מעולה.." אשכרה שיקרתי לה!! זה היה לפני 4 שנים אבל היום אני מבינה שזה מה שהסביבה עשתה כי אין מודעות לזה וגם שבנות אצלי במשפחה גיסה/בת דודה חוות דיכאון זה כאילו כזה הרגשה של סוד סודי כאילו זה החוויה שלי